ה-iTunes החדש

לכאורה, Imeem הוא רק עוד תחנת רדיו / רשת חברתית / קהילה (מחקו את המיותר), מהסוג שצץ בג'ונגל המקוון כמו פטריות רעל אחרי גשם חומצי. אבל מבט נוסף מגלה שללא כל קשר לאיכות המוצר, האתר הזה כבר עושה סוג של היסטוריה: הוא גרם ללייבלים המנותקים, אלו עם עורכי הדין המחויטים שרודפים אחרי עקרות בית משועממות בפרברי אמריקה, לאפשר הורדת שירים בחינם.

תמונה

כמובן שהעובדה שיש ל-Imeem גב רציני מאחוריו - של אפל - היא שסללה כנראה את הדרך להסכמים עם EMI, Sony BMG, יוניברסל ואחרים, אבל עדיין לא מדובר בפלטפורמה אוטופית. נכון, אפשר להוריד איזה שירים שרוצים ולשתף אחרים בקהילה ולהרגיש שאנחנו נוקמים את נקמתה של נאפסטר הי"ד, אבל כל גולש מוגבל להורדת 25 שירים לחודש, שאותם לא ניתן להעביר לנגני מוזיקה ניידים.

הסיבה ששירות כזה טרם הוצע נובעת מכך שהלייבלים דרשו לקבל תשלום מינימלי בגובה סנט עבור כל רצועה שנוגנה בסטרימינג. אך הקסם (או עניין חסוי אחר) של אפל גרם להם לאמץ גישה יותר מציאותית, של קידום אמנים באמצעות הגולשים, שמשתפים רשימות השמעה בינם לבין עצמם.

iTunes החדש?

מבחינה טכנולוגית Imeem הופך את השיתוף למשהו שאמור להיות יותר נוח מאשר רשת Peer To Peer, מכיוון שהוא מאחסן את כל הרצועות והקבצים ומשמיע אותם ישירות למשתמשים. על פי האתר, נכון להיום יש לו 18 מיליון מנויים, 3.2 מיליון מתוכם אמריקנים.

מניסיונות קודמים כמו iTunes (ויש כבר מי שמכנה את האתר "iTunes החדש"), סביר להניח שמדובר בשירות מנצח. יש כמות עצומה של גולשים שרק מחכים לתוכנות נוחות וחוקיות. מנגד, יש כמות עצומה של משתמשים אחרים (אלו שישנים היטב בלילה), שמהמספר "25 לחודש" מעורר בהם גיחוך. הם חיים בסרטים, זאת אומרת בקבצים, אחרים לגמרי.

על פניו, מלבד החוקיות, ל-Imeem אין יתרונות גדולים בהשוואה למתחרים כמו Deezer האולטימטיבי או Finetune או spool.fm. למעשה, מבחינת ממשק משתמש הוא הרבה פחות ידידותי, הדברים פחות זורמים ופחות נהירים בהתבוננות ראשונית. לוקח זמן לפצח את מהלך העניינים - בזבוז זמן שלא לצורך.

הדבר ניכר בעיקר בחיפוש הראשוני אחרי שם של אמן או שיר. הגולש הממוצע הרי רוצה למצוא את הקובץ באופן מיידי, לא דברים נלווים כמו קבוצות, מנויים אחרים או רשימות השמעה. כמו כן, חדי עין יבחינו בפרסומות מעיקות קמעה של 15 שניות בין רצועות. למרות שזהו מחיר הכרחי שלאף אחד אין בעיה לשלם.

מאפיין מעניין נוסף הוא מכבסת הפיראטיות הסמויה שפועלת באתר. מאחר שלאתר אין בנק שירים רחב יריעה, כדי להאזין למוזיקה אתם נדרשים להעלות שירים משלכם ולהאריך את הזנב הלא כל כך ארוך. סביר להניח שמה שתעלו יהיה לא לגמרי חוקי, אבל יסלחו לכם. פתרון חתרני.

קרב שסופו לא ידוע

כך או כך, עיקר הבשורה ב-Imeem היא בשורת החוקיות. סביר להניח שעוד לייבלים גדולים יצטרפו בקרוב. הם הרי מחפשים בטירוף מודלים עסקיים שיאפשרו להם לשמור על רלוונטיות כלשהי. קשה לדעת אם שירותים כמו זה הם תחילת הסוף של תוכנות שיתוף הקבצים הבלתי חוקיות, אבל בכל מקרה מדובר ב"ניצחון" של הלייבלים בקרב שלא ברור איך הוא יסתיים.

אפשר לראות אותו גם "כניצחון שכולו הפסד", אבל זו תהיה סוג של קטנוניות. אני, בכל אופן, נשאר בינתיים עם Deezer ותוכנות ה-P2P הבלתי חוקיות, לפחות עד שאיזה עורך דין מחויט ידפוק לי בדלת.