החינוך הדיגיטלי: סיכומים רבותי, סיכומים

חינוך דיגיטלי

• בבית הספר אין חדש
• וויקיפדיה: חדר 2.0

מבחינת התלמיד הממוצע, היישום המהפכני ביותר באינטרנט הוא אתרי הסיכומים. עם כל הכבוד להורדות, משחקים וצ'טים - למי היה זמן לכל אלו אם היה צריך גם להכין עבודות לבית ספר? הודות לאתרי הסיכומים שהרשת מלאה אותם בשנים האחרונות, תלמידים (ואפילו סטודנטים) כבר לא צריכים לקרוא כמויות אדירות של חומר, ובטח שלא לסכם אותו מחדש.

מסכמי כל העולם התאחדו

האתרים הללו הם גן עדן לתלמידים. זה התחיל ממיזמים כמו Schoolsucks הישראלי, והמשיך עם אתרים כמו "עבודות", אתר "סיכומים", "אתר הסיכומים של T&S: כל מה שהמורה שלכם טוענת שהיא למדה" או האתר הנרחב Professor, שמיועד לסטודנטים.

האתרים הללו, שחלקם גם הוקמו על ידי תיכוניסטים, הציעו כמויות בלתי נדלות של עבודות על כל נושא שמורה ביסודי, בחטיבה או בתיכון יכול לחשוב עליו, והפכו את מאגר השאלות הקבוע שפירנס את מורי בית הספר במשך עשרות שנים למיושן. בחלק מהמקרים, הם גרמו למורים להשתמש בתכסיסים נלוזים, כמו לדרוש הגשת עבודות בכתב יד.

אתרי הסיכומים התקיימו מתלמידים שקדנים שסיכמו שיעורים והעלו אותם בחינם (לעיתים תמורת תשלום) למען תלמידים אחרים. הם היוו דוגמה ומופת להתאחדות תלמידי כל העולם נגד המורים. אלא שהדברים לא הסתיימו כאן: האתרים החדשים המשיכו להתפתח והוסיפו תכנים כמו עבודות מוכנות, מחברות סרוקות של בחינות, פתרונות של בחינות ועוד.

לסכם ולהרוויח כסף

אבל המיזמים הללו עברו שינוי לא רק בהיבט התוכני. כיום יש ברשת אתרי סיכומים בסגנון וויקי, כמו אתר הסיכומים החופשי סיכומונה, שבו, ממש כמו בוויקיפדיה, יכול כל אחד להשתתף בכתיבת ועריכת סיכומים וחומרים לימודיים נוספים. כלים אחרים הם סרגל הבגרות, שמתלבש על הדפדפן ומאפשר גישה מהירה ונוחה לסיכומים, בגרויות ופתרונות, עזרה חיה ותשובות ממורים.

בינתיים הופיע גם Shvoong, אתר הסיכומים הישראלי שהפך למוסד בעל שם עולמי, וכולל גירסאות ב-34 שפות והמוני משתמשים מכורים. הרעיון פשוט: כל אחד יכול להעלות סיכומים בכל נושא שחקר אותו ולהרוויח תמלוגים מכל קורא. Shvoong הוציא את תחום הסיכומים מהגטו הבית-ספרי שלו וקירב אותו לפוטנציאל האינסופי שלו, עם סיכומים שלא עוסקים רק בהמהפכה הצרפתית, אלא גם בנושאים כמו התקנת מזגן או פגישות עיוורות.

עם Shvoong הפכו הסיכומים המקוונים לתרבות שלמה, משהו שמתקרב לוויקיפדיה. הרי מי מאיתנו לא נתקל בספר שנראה לו מעניין, אבל לא היה לו את הזמן כדי לקרוא אותו? Shvoong איפשר לאנשים לקרוא סיכום קצר באינטרנט, במקום לבזבז שעות ארוכות על קריאת ספר שלם.

שליפים לסלולרי

במקביל, גם מי שרצה לקרוא את הספרים לא נאלץ יותר לכתת רגליו אל הספריה או לחנות הספרים. אתרים כמו Sparknotes, Google Scholar או שירות החיפוש בתוך ספרים של אמזון, הפכו ספרים שלמים לזמינים ברשת ואיפשרו לחפש בהם בנוחות גדולה מאי פעם.

אבל מי שמביא את תרבות הסיכומים למקום העדכני ביותר הוא כנראה האתר סיכומים, שמלבד הסיכומים המסורתיים, מציע גם שליפים סלולריים ב-SMS. הפרסומות באתר קוראות: "נפל עליכם בוחן פתע על ועידת קטוביץ? לא להילחץ. 1212, מנוע החיפוש הסלולרי ישלוף לכם את המידע שחסר. שלחו את נושא החיפוש ב-SMS ל-1212 ותקבלו מיד שליפים סלולריים עם כל המידע שאתם מחפשים".

נראה שלאט לאט הבינו גם בצד השני, שבאתרי הסיכומים אי אפשר להילחם והצטרפו למערכה. באתר Sikum.com למשל, ניתן למצוא קישורים לאתרי סיכומים הקשורים למרבית המוסדות האקדמיים בישראל - מאוניברסיטת תל אביב ועד מכללת תל חי. לכל מוסד סיכומי שיעור ועבודות משלו.

הצד האפל של הסיכומים

אך למרות כל השפע והנוחות, צריך לציין שלדעת רבים, אתרי הסיכומים עלולים לפגוע לא רק במורים, אלא גם בתלמידים. "אתרי הסיכומים הם רעה חולה, שבסופו של דבר פוגעת בתלמידים. בטווח הקצר הם אולי עוזרים לבצע את המטלות ומפנים זמן, אך בטווח הארוך הם פוגעים ביכולות של התלמידים לרכוש מיומנויות של חיפוש, עיבוד מקורות וכתיבה", סבור שרון גרינברג.

עם זאת, גרינברג מעיד כי "מורים למדו להכיר את האתרים האלה, והם יודעים 'לגגל' משפטים מתוך עבודות ולגלות אילו מהן מועתקות ואילו מקוריות".

הסיכומים משפרים את המערכת

למי שמחפש את המסר הפדגוגי החיובי בכל הסיפור הזה, נאמר שלאתרי הסיכומים יש בסופו של דבר גם השפעה חיובית על איכות הלימודים. היכולת שלהם להתגבר על המוסכמות של מערכת החינוך הוכיח עד כמה המערכת הזו זקוקה לניעור שיתאים אותה לעידן המידע.

"קאט ופייסט זה לא הבעיה שלנו", אומר ד"ר אבי כהן, פקח מרכזי למדעי המחשב וטכנולוגיות מידע במשרד החינוך. "אנחנו צריכים לחנך את התלמידים שהאינטרנט לא נותנת תשובות על בעיות מורכבות. אנחנו צריכים לדרוש מהתלמיד חשיבה ביקורתית. התלמיד יכול לעשות קאט ופייסט, אבל מצד שני גם להשתמש בחשיבה השוואתית".

לדבריו, "המורה יכול לשאול משהו בסגנון של: 'איזה מגמות והבדלים רואים בין שני מאמרים?'. התלמיד יכול לעשות קאט ופייסט - אבל זה לא יעזור. אם המורה יתן לו לעשות סיכומים - את זה כבר יש לו ב-1,000 אתרים".

"כשאני הייתי מורה הייתי אומר לתלמידים: נסחו את הדברים במילים שלכם, למה אתה חושבים שהכותב כתב את המאמר שלו בצורה כזו ולא אחרת? התלמידים צריכים למצוא את השורה ולהעתיק אותה, וזה דבר חשוב ולא קל", טוען כהן.

אז אולי אתרי הסיכומים מסייעים גם למורים להשתחרר מהקבעונות שלהם ודוחפים את המערכת לכיוון חדש וחיובי בכל מקרה? גם גרינברג נוטה להסכים בנקודה זו: "לדעתי, הפתרון הוא משימות של תוצרים פתוחים, שבהן אין תשובות מוכנות והתלמידים צריכים לחקור, לנסח שאלות ולתת תשובות, כולל הבעת דעה אישית וקבוצתית. לצערי, הדבר הזה דורש הרבה יותר זמן ומשאבים מצד המורים, ולא בטוח שהם יעדיפו זאת. במצב שמערכת החינוך נמצאת בו היום - אני לא רואה את הדבר הזה מתקיים במאה אחוזים".