ידע ישראלי

גל אתרי ה- Web 2.0 ששוטף כבר זמן מה את האינטרנט, עשה אותנו קצת קהים. כל שירות חדש בטוח שהוא הולך להיות ה"פליקר הבא", לצבור עשרות מיליוני משתמשים ולהמכר תוך זמן קצר, תמורת סכום שאפשר לקנות איתו מדינה קטנה במזרח אירופה.

יחד עם זאת, מדי פעם צצים סטראט-אפים שבכל זאת מצליחים ללכוד את תשומת ליבנו. אחד מהם הוא Yedda.com. הסיבה הראשונה לכך, כפי שאפשר לנחש משם החברה - מדובר בסטארט-אפ ישראלי. הסיבה השניה היא שעושה רושם שהפעם עסקינן בשירות שעשוי לתת מענה ממשי לצורך אמיתי של גולשים.

את צוות חברת Yedda ביקרתי לפני כמה חודשים, כשהאתר היה עדיין סגור רק לקבוצת נסיינים קטנה. המשרד של החברה נמצא אז, כמו על פי התנ"ך הבלתי כתוב של חברות הסטארט-אפ, במרתף ביתו של המנכ"ל.

בינתיים כבר הספיקה החברה לעבור למשרד "רציני" יותר ואתמול סוף סוף נפתח האתר לקהל הרחב. אפילו גורו ה- Web 2.0, מייקל ארינגטון, הספיק כבר לכתוב ביקורת מפרגנת ב- Techcrunch ולגרום למספר מכובד של גולשים לזרום לאתר.

חמשת חברי הצוות מספרים כי הכירו בחברה בשם Smearteam, שפנתה לשוק העסקי ונמכרה ב-1999 תמורת כמה עשרות מיליוני דולרים. כעת הם מקווים כי הצלחה זו תמשיך גם עם Yedda ושהשירות יצליח לכבוש את הרשת.

במקור בכלל רצו לקרוא לזה "ידה"

השם "Yedda" מגיע כמובן מהמילה העברית "ידע". האמת היא, חושף יניב גולן, מנהל הטכנולוגיה של החברה, שהם העדיפו ששם האתר יהיה דווקא Yadda (כמו "ידה ידה ידה"). הם ניסו לקנות את הדומיין, אבל התוכנית נכשלה היות ובעל הדומיין היה מוכן להעביר אותו רק אם יקבל את תפקיד ניהול הטכנולוגיה של החברה. לכן, בלית ברירה, הם נשארו עם המילה העברית עמוקת המשמעות.

לא בטוח כי הבחירה בשם שנמצא בעדיפות שניה היתה מוטעית, כי "ידע" זה בדיוק מה שהחברה עוסקת בו. האתגר שאיתו החברה מנסה להתמודד הוא להשיג תשובה ל(כמעט) כל השאלות בעולם, גם לשאלות ששום שאילתה בגוגל, מורכבת ככל שתהיה, לא תצליח לענות עליהן.

"גוגל הוא מוצר נהדר, אבל לפעמים לחפש בו תשובה לשאלה זה כמו לחפש מחט בערמה של שחת", מסביר אביחי ניסנבויים, מנכ"ל החברה. "מה גם ששאילתה בגוגל מחזירה דפי אינטרנט מרוחקים ולא מותאמים אישית ואילו לפעמים היינו רוצים לקבל תשובה מאדם אמיתי".

הפתרון של ניסנבויים, גולן וחבריו הוא לבנות "אתר לשיתוף ידע", שבו גולשים שואלים שאלות ועונים לשאלות של אחרים. הידע אותו חולקים באתר הוא בעיקר "ידע רך", היינו כזה שנצבר בראש מתוך ניסיון אישי ולא כזה שאפשר למצוא אותו באנציקלופדיה.

משבר הפורומים

השימוש באינטרנט כדי לקשר בין אנשים ששואלים לאנשים שעונים ותיק כמעט כמו קיומה של הרשת עצמה. במשך זמן רב, המקום המרכזי לשאול בו שאלות ולקבל תשובות היה הפורומים.

אולם ב-Yedda מסבירים כי הפורומים סובלים מחיסרון מהותי שהוא חוסר היכולת להתמודד עם הגידול בכמויות המידע (סקלביליות). שאלה שנשאלה בפורום בבוקר, עלולה להיעלם בארכיון כבר בערב, ואיתה גם ידע רב. בעיה נוספת היא שריבוי מערכות הפורומים בעולם והחלוקה הרבה לנושאים, מקטינים את החשיפה לכל שאלה ומקטינים את הפוטנציאל שתתקבל לה תשובה הולמת.

הפתרון שלהם לבעיה זו הוא לבנות אתר "שאלות ותשובות" אולטימטיבי ושפתוח לשאלות מכל התחומים, החל מנושאים אישיים כמו "מה לעשות עכשיו אחרי שהחברה שלי עזבה אותי?", דרך "איזה שיר מופיע בפרסומת החדשה לטויוטה?" וכלה בשאלות מקצועיות הרבה יותר.

המתחרים: גוגל ויאהו

Yedda לא היו הראשונים לבנות אתר שכזה וברשת קיימים מספר אתרי Q&A (היינו Quetsions and Answers) המנסים לבצע דבר דומה.

גוגל עצמה הקימה שירות הנקרא Google Answers, שבו גולשים שלא מצליחים למצוא בעצמם מידע ברשת, נעזרים בחוקרים מקצועיים ומשלמים להם סכום הנע בין 2$ ועד 200$.

ב- Yedda, לעומת זאת, כל התשובות ניתנות על ידי גולשים מן השורה. "אנחנו לא קוראים לעונים שלנו 'מומחים', אלא טוענים כי כל אחד יכול להיות 'מומחה' בתחום מסויים", מסביר גולן. "לכל אחד יש את התחומים שהוא מתמצא בהם ושיש לו ניסיון בהם, אם זה תחביבים, מקומות שהוא טייל בהם או בעיות בהן הוא נתקל בעבר ובינתיים כבר מצא להן פתרון".

גם ליאהו יש שירות הנקרא Yahoo Answers, שבמבט ראשון נראה מאד דומה ל-Yedda. "בכל זאת, יש ביננו לבין יאהו כמה וכמה הבדלים", מסביר גולן. "למשל, ביאהו בחרו למיין את השאלות על פי עץ קטגוריות. הבעיה עם כך היא שבעולם דינאמי כמו שלנו, יש הרבה מאד נושאים שאין להם קטגוריה מוגדרת. התוצאה היא שאצלם הרבה מאד שאלות לא נכנסות לשום קטגוריה ומוצאות את עצמן תחת קטגוריית "אחר". כדי להימנע מהבעיה הזו בחרנו להשתמש במיון באמצעות תגים".

אבל הבדל משמעותי יותר בין שני השירותים, הוא ביכולת למקסם את הפוטנציאל של כל שאלה לקבל תשובה. בעוד שביאהו שאלות ישנות מגיעות מהר מאד לעמודים אחוריים ונשכחות, ב-Yedda ממשיכים לחפש תשובה, עד שהשואל או השואלת "יסגרו" את השאלה ויכריזו כי מצאו פתרון.

האתר יודע לשייך נושאים לבד

אז איך בעצם עובד Yedda? הפעילות באתר מתחלקת לשני סוגים: שאילת שאלות ומתן תשובות לגולשים אחרים. כשנכנסים לאתר, דף הבית מחולק לשניים: מימין טופס לכתיבת שאלה ומשמאל מבחר שאלות שמחכות לתשובה.

לאחר שכתבתם את השאלה בטופס, יש לצרף לה מילים שייצגו את הנושאים שבהן היא עוסקת (דהיינו, להוסיף תגים). אולם האתר לא מסתמך רק על הנושאים שהקלדתם בעצמכם, אלא מציע נושאים בעצמו, על בסיס ניתוח סמנטי של הטקסט בשאלה.

השאיפה של בוני האתר היא שכשמישהו ישאל שאלה על "הארלי דיווידסון", למשל, אזי המערכת תדע לשייך לבד את השאלה לתחום "אופנועים" ו"תחבורה". ככל שיותר מידע יוכנס למערכת, היא תלמד ותשתפר בניתוח שהיא מסוגלת לבצע.

יחס זהיר ועדין כלפי העונים

הפעילות השניה באתר, כאמור, היא לענות על שאלות. ההנחה של צוות Yedda היא שמראש אין לגולשים יותר מידי אנרגיה כדי לענות על שאלות של אחרים ולכן, אם כבר יש מישהו שמוכן לענות, רצוי להתיחס אליו בזהירות ובעדינות ולא להעיק עליו.

אחת הדרכים לעשות זאת היא לצמצם את ה"רעש הלבן" ולא להציג לעונים שאלות מתחומים שכלל אין להם עניין בהם. מי שמתעניין אך ורק במחשבים ואלו התחומים שבהם הוא מוכן לענות עליהם, אין שום סיבה להטריד אותו בשאלות על גננות.

דרך נוספת למקסם את הידע של ה"מומחים" באתר, היא באמצעות פניה אישית אליהם. המערכת יודעת לזהות לבד את הגולשים בעלי הידע הרב בכל תחום. כאשר יהיה צורך בשרותיהם, תשלח להם הזמנה מיוחדת (או "בקשה" ליתר דיוק) כדי לענות על שאלות בתחומים אלו. הזמנה זו יכולה להישלח במייל, אבל כדי להגדיל את מהירות התגובה, ההזמנה יכולה להישלח גם למסנג'ר. כמו כן, דרך המסנג'ר ניתן יהיה גם לשלוח תשובות ישירות אל תוך המערכת.

כדי למנוע מצב שבו גולשים יפנו את גבם לשירות, פשוט בגלל עומס של "הצקות" כאלו, כל אחד יכול להגדיר את מידת המוכנות שלו לעזור לאחרים. למשל, גולש יכול לגדיר שהוא מוכן להקדיש מזמנו רק פעם אחת בשבוע כדי לענות על שאלות.

מניעים רגשיים וכלכליים

ועכשיו הגענו לשאלת השאלות: למה שגולשים יהיו "פראיירים" וישקיעו מזמנם כדי לעזור לאנשים שהם כלל לא מכירים? שאלה זו מעסיקה כמעט את כל מי שאחראי על אתר או על שירות מקוון המסתמך על תרומה וולונטרית של הגולשים.

ברשת יש מספיק אתרים המוכיחים כי אלטרואיזם הוא סיבה פסיכולוגית מספיק טובה בשביל שאנשים יעזרו אחד לשני. סתם מתוך רצון טוב לעזור, הם חולקים מהמידע שלהם ומשקיעים מזמנם עבור גולשים זרים.

אבל לאחרונה מודל האלטרואיזם קצת מאכזב חלק מבעלי האתרים הקהילתיים שהתחילו להאמין כי הדרך היעילה היחידה לגרום לכך שגולשים יצרו בעצמם תוכן, היא אם ישלמו להם. אתר תפוז הישראלי, למשל, הודיע לאחרונה כי יש בכוונתו לחלוק עם הבלוגרים את ההכנסות שהבלוג שלהם מייצר מפרסומות.

ב-Yedda לא מתעלמים מנושא הכסף, אבל מאמינים כי יש מספיק סיבות אחרות שגולשים ישמחו לתרום מהידע שלהם לאחרים. אחת מהסיבות האלו היא צבירת מוניטין, בדומה למוניטין שאנחנו צוברים לעצמנו בעולם האמיתי.

המונטין באתר מיוצג באמצעות מספר. על כל תשובה שמישהו מפרסם באתר, ניתן לתת ציון. המוניטין מורכב מכל הנקודות החיוביות שהמשתמש קיבל לאורך הזמן, פחות הנקודות השליליות. מוניטין זה יכול להיות מקור לגאווה ולסיפוק רגשי רב.

מנגנון דומה קיים באתרים רבים אחרים בשמות שונים, כמו "קארמה" או "פידבק". ההבדל הוא שב- Yedda רוצים שהמוניטין שנצבר באתר לא "יתבזבז", אלא גם "ילך" עם המשתמש למקומות אחרים. לכן בנה צוות האתר פיצ'ר המאפשר לשאוב את המוניטין ב-Yedda ולהציג אותו באתרים חיצוניים, כדוגמת בלוגים.

יועצת פיננסית, למשל, הפעילה ב-Yedda וצוברת נקודות חיוביות רבות באתר, תוכל להציג בבלוג הרשמי שלה את הציון העדכני שיש לה ב- Yedda. באופן זה, היא תוכל להוכיח ללקוחות עתידיים, כי לא רק היא וההורים שלה חושבים שהיא שווה משהו, אלא שיש אנשים רבים אחרים הרואים בה ברת סמכה.

פרט לגאווה ולסיפוק הרגשי, מוניטין זה יכול להתרגם בסופו של דבר גם לכסף. עבור אותה יועצת הפיננסית, למשל, המוניטין שהיא השיגה בעמל רב ב-Yedda, יוכל לעזור לה לשדרג את מעמדה בשוק ולקבל הצעות עבודה.

מודל אחר, שעשוי למשוך אנשים מקצועיים לתרום מהידע שלהם לגולשים אחרים, הוא מתן תשובות בתשלום. "יכול להיווצר מצב שבו מומחה מס, למשל, יתן לשואל תשובה חלקית ויגיד שעבור תשובה מעמיקה וקונקרטית יותר, הוא כבר גובה 20 דולר. אנחנו בהחלט נעודד זאת", אומר גולן.