מהפכה או חארטה?

האם טוקבק יכול להפוך לכותרת ראשית ב-ynet? קברניטי אתרי האינטרנט הגדולים בישראל נפגשו על במה אחת וניסו להתמודד עם השאלה הכי חמה ברשת של 2006: איך לעזאזל אוכלים את התוכן שמייצרים הגולשים

שמונה מקודקודי האינטרנט הישראלי הסתופפו אתמול (ב') על במה אחת, במסגרת כנס גלובס לתקשורת שנערך במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, כדי לדבר על נושא שהולך והופך פופולרי בכנסים מסוג זה - Web 2.0 והשאלה האם מדובר בסתם buzzword או שהמילה מיצגת מהפכה של ממש.

אין עוררין על כך שלא קל לפרש את המונח Web 2.0. זאת מאחר שמדובר במושג בעל משמעויות רבות ואשר פירושו כולל סעיפים רבים. כך אפילו על פי ההגדרה של טים אורילי, מי שטבע את המושג Web 2.0. בין היתר מושג זה מדבר על חווית משתמש עשירה, הפיכת הרשת לתשתית ועל החלפת שיטות מיון המידע לכאלו המסוגלות להתמודד טוב יותר עם עומס המידע בעולם.

אולם בכירי האינטרנט הישראלי הצטמצמו בדיון שלהם לשאלה שמטרידה אותם מאד זמן רב גם ככה, בין אם בהקשר של ה- Web 2.0 או לא: עד כמה הם מוכנים לסבול את הגולשים שלהם? או במילים מעודנות - עד כמה הם מוכנים להביא את התוכן שהם מייצרים לידי ביטוי.

החלוקה למחנות בקרב הדוברים היתה צפויה למדי. נציגי אתרים כמו תפוז ונענע, המתבססים במידה רבה מאד על תוכן גולשים, צידדו בתרומה של גולשים לאתר והדגישו שמדובר בתוכן מעניין המתחרה בכבוד בתוכן ממוסד המופק בידי מערכת של כותבים מקצועיים.

מן העבר השני התמקמו הגופים היותר ממסדיים כמו ynet ובמידה מסוימת גם nrg, שניהם אתרים שמאחוריהם יש עיתון מודפס. אלה טענו כי למרות ההתלהבות המפוקפקת מגולשים היוצרים תוכן, עדיין אין תחליף לעיתונאיים מקצועיים. בטווח שבין שתי הקצוות שיצגו אתרים אלו, מצאנו כמה וכמה הפתעות. היתה זו הזדמנות נדירה לשמוע מה חושבים האתרים המובילים בישראל על הגולשים שלהם ועל התוכן שהם יכולים להפיק.

תפוז - הגולשים קובעים את האג'נדה

ראשון הדוברים היה גיא אליאב, מנכ"ל תפוז, הפורטל שצימצם למינימום את התוכן המקצועי ומבוסס רובו ככולו על תוכן של גולשים, בין אם בפורומים, קומונות או בלוגים.

אליאב הגדיר את חדירת ההשפעה של תוכן גולשים כצונאמי שאנחנו מצויים רק בראשיתו. "יש כאן הצהרה לפיה אנחנו, הגולשים, לא מוכנים שיקבעו לנו מה מעניין אותנו, ואנחנו הם שקובעים את האג'נדה".

לדברי אליאב, ערוצי תוכן בכלל לא יכולים להתמודד עם כמויות הבלוגרים שכותבים על אותו נושא, ולו רק בגלל מגבלת כוח האדם. בערוץ המחשבים של ynet למשל, אמר אליאב ופנה לעורך הראשי של ynet, יון פדר, ישנם רק שלושה כותבים. לטענתו, אין להם שום סיכוי להתחרות בכמויות העצומות של בלוגרים העוסקים גם הם בנושא מחשבים.

כדי להוכיח את המחויבות של תפוז לבלוגרים ולתוכן גולשים, חשף אליאב לראשונה את כוונת תפוז לשלם לבלוגרים הכותבים ב"בלוגיה", מערכת הבלוגים של הפורטל, ולחלוק עימם את ההכנסות שהבלוג שלהם מייצר מפרסומות (ראו ידיעה נפרדת).

נענע - המהפכה כבר בישראבלוג

חיזק את דבריו של אליאב רונן שמיר, עורך נענע, פורטל המשלב תוכן עיתונאי מקצועי עם תוכן גולשים, הן בפורומים והן בישראבלוג. "מהפכת ה- Web 2.0 כבר כאן", אמר שמיר. "אנחנו רואים את זה כבר בישראבלוג, שגולשים בו 3.6 מיליון גולשים שיודעים מה מעניין אותם, והם קובעים בעצמם אם בלוג מסויים יצליח או לא".

יחד עם זאת סייג שמיר את הדברים ואמר שלא בהכרח כל הגולשים היו שמחים שגולשים אחרים יכתיבו להם מה לקרוא. "יש גם כאלה שרוצים יד מכוונת של עורך".

אשר לתגמול הכספי לבלוגרים, אמר שמיר כי נענע בהחלט מתכוונת לשלם בשלב כלשהו לחלק מהבלוגרים. עם זאת, לדבריו, המודלים לפיהם הדבר יפעל עדיין נבחנים.

ynet - הגולשים לא מסוגלים ליצר ולערוך תוכן

בקצה השני של הסקאלה נמצא יון פדר, עורך ynet שהתנגד לכל ההתלהבות מ- Web 2.0. לדבריו, "לראות ב- Web 2.0 חזות הכל ולדבר על עידן חדש שבו הגולשים יעשו את התוכן ויערכו אותו - זו איוולת".

כהוכחה לכך שהגולשים ככלל אינם יכולים להיות יצרנים רציניים של תוכן, הציג פדר את המקרה של ויקיפדיה, המתחרה החופשית של האנציקלופדיה בתשלום של ynet. לדבריו, ויקיפדיה נמצאת כבר בשלבים של גסיסה. פדר הסתמך בדבריו על אחד מן הציטוטים הרבים שפורסמו לאחרונה מפי עורכים ופעילים בוויקיפדיה אשר ביקרו אותה בחריפות רבה.

פדר ציטט סקר הטוען כי ויקיפדיה היא רק בלון שיש בו בסך הכל מעט מאד תוכן מקורי וראוי. מתוך כלל הערכים באנציקלופדיה, טען פדר כי רק 1.5% מן הערכים הינם ערכים ראויים שנכתבו במלואם על ידי גולשים. שאר הערכים הם "לא ראויים", בין אם משום שהם עוסקים בנושאים איזוטריים או ביזאריים, באנשים שאינם מן השורה הראשונה או שהמידע שבערך פשוט הועתק ממקום אחר.

עוד דוגמה שנתן פדר לתוכן גולשים בלתי ראוי היא הטוקבקים. הוא סיפר כי בעבר מדיניות הצנזורה של הטוקבקים היתה מאד ליברלית, אולם כיום מחמירים ב-ynet הרבה יותר ואחוז הטוקבקים המצונזרים עלה ל-80%. הסיבה לכך, לדבריו, היא הכמות הגדלה והולכת של טוקבקים תפלים המכילים אלימות מהזן הגרוע ביותר.

את דבריו סיים פדר בטון מרוכך יותר. "אני לא רוצה להצטייר כמי שעויין תוכן גולשים". לדבריו, בהחלט אפשרי שבעתיד הכותרת הראשית ב-ynet תגיע מבלוג או מטוקבק, או שעם הזמן האתר ישלב דירוגי גולשים.

nrg - לתוכן גולשים יש את הפינה משלו

את nrg, אתר התוכן של מעריב, ייצג העורך הראשי, אבי לן. בדומה לפדר, גם לן טוען כי Web 2.0 אינה מהפכה. תמיד היה מקום לתוכן של קוראים ואפילו בעידן העיתונות המודפסת היתה פינה למכתבים למערכת. אולם עדיין, הוא אומר, "אין תחליף לתוכן עיתונאי של מערכת עיתונאית אמיתית שעובדת לפי כללים שהורגלנו להם". יחד עם זאת, הבחירה בין תוכן מקצועי לבין תוכן גולשים לא חייבת להיות בינארית. אתר יכול לשלב את שני סוגי התוכן האלו. מה שחשוב זה רק המינון.

לצורך הדגמה הביא לן שני אתרים הנמצאים תחת אחריותו - nrg ושוקס, רשת חברתית צעירה מבית מעריב. לדבריו, החלוקה בין תוכן מערכתי לתוכן גולשים ב-nrg עומדת על 80 אחוזים של תוכן מערכתי לעומת 20 אחוזים של תוכן גולשים. בשוקס, לעומת זאת, היחס הפוך - התוכן המערכתי מגיע רק ל-20 אחוז ואילו תוכן הגולשים תופס כ-80 אחוזים.

לן אינו רואה מצב שבו אחוזים אלו ישתנו ושיחס החלוקה ב-nrg יתהפך לפתע. "אנחנו אתר תוכן עיתונאי שעובד על פי כללים עיתונאיים" אמר. יחד עם זאת, אין הוא מזלזל בתוכן גולשים, בעיקר היות והוא שמשמש פלטפורמה נפלאה לפרסום. בשוקס, למשל, אפשר לדעת על כל גולש פרטים בעלי ערך שיווקי רב, כמו גיל ומין .

וואלה - Web 2.0 זה אנחנו

את אתר וואלה ייצג המשנה למנכ"ל, ארז פילוסוף, שטען כי וואלה נמצאת כבר לא מעט זמן בעולם הזה שנקרא Web 2.0. לראיה, הזכיר פילוסוף את Walla Sphere, הרשת החברתית העתידית של וואלה וכן את וואלה-פדיה, גירסה של וויקיפדיה בעברית שמותגה תחת השם של וואלה.

"כמות הערכים שיש בוואלה גדול לעין שיעור ממספר הערכים שהעורכים שלך ב-ynet יכולים להגיע אליו", אמר פילוסוף בתגובה ליון פדר.

אולם הדוגמה המרכזית של פילוסוף, באמצעותה ניסה להוכיח כי וואלה מיצגת אולי יותר מכל את רוח השיתוף הנושבת באינטרנט הישראלי, גרמה ללא מעט גבות להתרומם, הן על הבמה והן מחוצה לה. לטענתו, הפיצ'ר הבסיסי בכל שירותי Web 2.0 הוא המייל. באמצעות המייל משתפים גולשים תוכן עם גולשים אחרים, כמו למשל כשהם שולחים זה לזה סרטונים מצחיקים. מכיוון שידוע כי וואלה מזוהה אולי יותר מכל עם תיבת המייל שלה, טען פילוסוף כי "וואלה הוא אתר ה- Web 2.0 המוביל בישראל".

MSN - גם לנו יש רגל ב-Web 2.0

מנכ"ל MSN ישראל, אורי אדוני, לא ביטל את המהפכניות של Web 2.0. עם זאת הוא הביע התלהבות רבה ממנו, וקבע כי בסך הכל מדובר ב"ניסיון להגדיר תופעה שקיימת הרבה זמן". כמו פילוסוף, גם אדוני דיבר על כך שב-MSN ובחברת האם מיקרוסופט, לוקחים מזה זמן רב חלק פעיל במהפכת ה-Web 2.0.

כדוגמה, ציין אדוני את ה-MSN Spaces, מערכת בלוגים עולמית המזכירה את ישראבלוג ותפוז הישראליות ושזוכה לגולשים גם מישראל. בנוסף, ציין אדוני את פורטל Live.com החדש של מיקרוסופט, המאפשר לגולשים להתאים לעצמם את דף הבית. באמצעות הפורטל, הסביר, עובר כוח העריכה לידי הגולש, שקובע לבד מאילו אתרי תוכן הוא רוצה לשאוב את המידע. "ככל שאתרי תוכן יהיו טובים יותר, אז יותר גולשים יאמצו אותם", רמז אדוני לקברניטי אתרי התוכן שישבו לצידו.

שתי דוגמאות נוספות, קצת פחות שגרתיות, לנגיעתן של מיקרוסופט ו-MSN לתוכן שמגיע מגולשים הן MyBlog, תוכנית טלוויזיה בערוץ 2 שתציג קטעי וידאו של בלוגרים והמדיה סנטר. לדבריו, מערכת המדיה סנטר שעתידה לצאת בינואר, תהיה זו שתביא את מסך המחשב אל הסלון ותגדיל את הלגיטימיות וההשפעה של תוכן של גולשים.

סלקום - גם אנחנו רוצים להיות באינטרנט

המשתתף היחיד שנוכחותו על הבמה לא היתה מתבקשת מאליה היה קובי מרנקו, מנכ"ל לוגיה, חברת התוכן של סלקום. מרנקו ציין כי "למרות שסלקום לכאורה לא קשורה לאינטרנט ול- Web 2.0באמצעות Heep, אתר לצילומי וידאו ביתיים שהושק בשבוע שעבר, תהפוך סלקום גם היא לשחקנית באינטרנט.

מרנקו אמר כי סלקום החליטה להקים את המיזם לאחר שזיהתה את ההזדמנות שיש בתוכן מבוסס גולשים. החברה מאמינה גם שמכיוון שתוכן גולשים שווה כסף, מגיע לגולשים לקבל כסף. בכך התכוון למודל של Heep על פיו בעל הסרטון המצליח ביותר ביום מסויים, יקבל פרס בסך אלף שקלים. "ככה אנחנו יכולים לייצר את החוויה הקומוניסטית האולטימטיבית", אמר מרנקו, "שהיא לחלק עם העם את הרווחים".

גלובס - ניפגש בסיבוב

דורון אביגד, עורך אתר גלובס, זכה ללא מעט מחיאות כפיים מכיוון הקהל, כשעקץ את יון פדר ואבי לן. "אני לא מאמין שהעורכים של ynet ושל nrg מדברים באופן כזה על תוכן של גולשים, תוך התעלמות ממה שקורה במקומות כמו ישראבלוג ו-YouTube. הגישה שהם מציגים היא יותר מידי בטוחה בעצמה ואני לא בטוח שאם הם ימשיכו איתה, כשנשב כאן בעוד שנתיים, יהיו אלו אותם יחסי כוחות".