נשות החינוך בקו העימות פותחות שנה: "ברגע שיש ילדים - זו התקומה"

סיפור השיבה של חמיאס לכפר עזה ומלאכת פתיחת גן הילדים מחדש מלווים במורכבות רגשית עמוקה. הניגוד החריף בין תמונות ההרס שהתרגלנו לראות לבין החיים החדשים שנכנסים לגן מדגיש את המורכבות שבהחזרת השגרה, ואת המחויבות של צוותי החינוך לעטוף את הילדים בביטחון ולהעניק להם מסגרת מגוננת ויציבה בלב הקיבוץ המשתקם.

כמו בדרום, גם בחזית הצפונית בולט ממד השליחות הלאומית והציונות האקטיבית, כפי שמשתקף בסיפורה של איריס רבר כהן, שהחליטה לעזוב את מרכז הארץ ועברה לחנך כיתה א' בקיבוץ יראון. רבר כהן מסבירה כי תחושת הביטחון שלה נשענת על פעילות צה"ל והתרעות החמ"ל המקומי, המאפשרות לקיים את שגרת הלימודים בקיבוץ גם תחת האתגרים הביטחוניים. האמון המלא בכוחות הביטחון הוא שמעניק לה את הכוח להוביל את כיתתה, כפי שהיא מספרת: "לי אין פחד, יש לי ביטחון כי אני יודעת שעכשיו המדינה, הצבא שלנו, ממש על זה".