"לא ידעתי מה אפשר לעשות": מורים יוצאי בריה"מ מנועים מלעבוד בשל קשיים מצד משרד החינוך

בעוד מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם מחסור חריף בכוח אדם, מורים ומורות רבים שעלו מברית המועצות לשעבר נתקלים בחומה בצורה של חסמים בירוקרטיים המונעים את שילובם בבתי הספר. בריאיון ל"שיחת היום", סיפרה ילנה אובוחוב, מורה לחינוך גופני מנס ציונה ועולה מאוקראינה, על הקשיים שהוערמו עליה במרוצת השנים והבקשה להתחשבות במצבם: "אנחנו הולכים ללמוד את השפה, אנחנו עושים את רישיון ההוראה - זה מספיק". צפו בקטע המלא

צילום תמונה ראשית: מרים אלסטר, פלאש 90
זמן צפייה: 04:23

בעוד מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם מחסור חריף בכוח אדם, מורים ומורות רבים שעלו מברית המועצות לשעבר נתקלים בחומה בצורה של חסמים בירוקרטיים המונעים את שילובם בבתי הספר. המצב הנוכחי, שבו מורים בעלי ניסיון נותרים בחוץ בשל אי-הכרה בתארים והיעדר ליווי מותאם, מעורר כעת מאבק ציבורי ופוליטי להסרת החסמים ולשינוי מדיניות הקליטה במשרד החינוך.

מי שמגלמת את התסכול העמוק הזה היא ילנה אובוחוב, מורה לחינוך גופני מנס ציונה, שעלתה מאוקראינה לפני 13 שנים עם תעודת הוראה וניסיון כמורה, אך נאבקת מאז מול הבירוקרטיה של משרד החינוך. בריאיון ל"שיחת היום", סיפרה אובוחוב תיארה את המסע המפותל שעברה לקבלת הכרה בתאריה, לצד חוסר שקיפות מוחלט ואי-הכרה בוותק המקצועי שצברה לפני עלייתה.

"לא ידעתי מה אפשר לעשות ואיפה אפשר לעבוד", אמרה, "אז עזרו לי ושלחו את הדיפלומה שלי למשרד החינוך. אחר כך עשיתי תואר ראשון - שלקח בערך כשלוש שנים - בשביל להיכנס למשרד החינוך בכלל. כשהתחלתי, לא נתנו לי שום מידע לגבי מה אני צריכה לעשות, ואיך איך מחפשים עבודה בכלל".

אובוחוב טוענת כי אי ההתחשבות בדיפלומת ההוראה שלה ושל יוצאים רבים מחבר העמים לשבר נובעת מכך שזו אינה עומדת בתקן הישראלי, וכי משרד החינוך מסרב לפעול כדי להכיר בה. "אלו בעיות שלוקחות לנו חודשים או שנים, שאפשר לטפל בהן אולי בעשר דקות, בשלושים דקות שיחה - אפילו להתכתב", היא מוסיפה, "אך כל פעם שאנו פונים, הם עונים לנו תוך 14 ימי עסקים, לא מתייחסים וסוגרים פנייה, ואז אנחנו צריכים שוב פעם לפתוח פנייה וחוזר חלילה".

אני חושבת שהם צריכים לעזור לנו בבירוקרטיה", מבקשת אובוחוב ממשרד החינוך, "אנחנו הולכים ללמוד את השפה, אנחנו עושים את רישיון ההוראה כאן, אנחנו לומדים בעברית - זה מספיק".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה:

"ההכרה בהשכלה, בהסמכה ובוותק מחייבת עמידה בנהלים ברורים ובחינה מקצועית של ההכשרה והמסמכים. מדובר בבדיקה בעלת משמעות לרישוי, למעמד ולשכר, ועליה לא ניתן לוותר כחלק מהאחריות למינהל תקין וליחס שיוויוני לכל עובדי ההוראה. ככל שיועברו למשרד מקרים שבהם נטען כי התהליך לא התנהל כנדרש, הם ייבדקו לגופם".