ג'ון פולין, אביו של הירש ז"ל: "זה לא הישג להחזיר 46 גופות בשקיות"

רציחתם בשבי חמאס של הירש גולדברג פולין ז"ל וחמשת החטופים שהיו עימו במנהרות נותרה פצע מדמם וכואב בלב החברה הישראלית. דברי ההספד המרטיטים של אימו, רייצ'ל גולדברג פולין, בהלוויית בנה, הפכו לסמל של הטרגדיה והגעגוע הבלתי נתפס: "אני יודעת שאתה ממש כאן. אני פשוט צריכה ללמד את עצמי איך להרגיש אותך בדרך אחרת".

מתוך תחושת האבל הבלתי נתפסת, פולין מביע ביקורת חריפה ונוקבת כלפי הדרג המדיני והפוליטיקאים שמנסים לנכס לעצמם קרדיט על החזרת החטופים. הוא יוצא נגד ניסיונות של גורמים בממשלה להציג את השיבה של החללים כהצלחה, ומבהיר כי מבחינתו החזרת גופות אינה יכולה להיחשב כהישג מנהיגותי: "כל עוד מישהו מהממשלה לוקח קרדיט על זה שהחזירו את כל החטופים, אני אף פעם לא אפסיק לומר שזה לא הישג להחזיר 46 גופות בשקיות". לצד הביקורת על נבחרי הציבור, הוא משמיע זעקה אזרחית ותמיהה קשה כלפי הציבור הישראלי כולו על היעדר דרישה נחרצת ללקיחת אחריות מצד ההנהגה. "איך זה שאחרי 3 שנים לא כל אזרח ישראלי דורש לקיחת אחריות?", הוא תוהה בכאב.

לצד הזעקה והכאב הפרטי, פולין בוחר להפנות קריאה ערכית לציבור הישראלי במטרה לאחות את השסע ולבנות עתיד ראוי לחברה. במקום סיסמאות על אחדות, הוא מציע גישה המבוססת על סובלנות והקשבה הדדית: "לפני שאנחנו מגיעים לאחדות, אני מבקש שכל אחד מאיתנו ינסה להבין את השני". מתוך השכול והמציאות הקשה, הוא מביע אמונה בכושר ההתאוששות ובפוטנציאל של העם הישראלי: "אני חושב שיש לנו כעם של 10 מיליון אנשים את הפוטנציאל להיות העם הכי טוב, הכי מוצלח והכי יצירתי בעולם".