תקופת פוסט-קורונה מתקרבת: זמן לתגבר את המגמה ולהשקיע בחדשנות רפואית דיגיטלית

בעשור האחרון, תחום הטכנולוגיות הרפואיות בארץ פרח ושבר שיאי גיוס הון סיכון באקוסיסטם הישראלי התוסס. אולם הקפיצה המשמעותית שהזניקה אותו כעשר שנים קדימה, התרחשה רק בחודשים האחרונים. תוך זמן קצר כל כך, למדנו כיצד מקבלי ההחלטות במערכות הבריאות בארץ ובעולם, מקדמים במהירות ובפתיחות מחשבתית את החדשנות הדרושה עם מכשירים שמאפשרים רפואה מרחוק (Tele-medicine), שיתוף במידע רפואי אנונימי, והאצת כניסתן של טכנולוגיות אל קופות ובתי החולים.

הקורונה מקדמת אפשרויות חדשות חלקן מגיעות במפתיע, מוקדם מהצפוי וחלקן באיחור מה. אנו צפויים לראות הרבה יותר מודעות והבנה בנושא שימוש בבריאות דיגיטלית. מחסומים פסיכולוגיים הנוגעים לשילוב טכנולוגיה בבריאות נשברו, ויותר ויותר טכנולוגיות אומצו, על ידי יותר צוותים ומטופלים, והתגבשה ההבנה כי ישנו צורך עז בשיתוף ידע ברמה מקומית אך גם גלובאלית, בקיומם של שיתופי פעולה רפואיים שהינם חוצי ארגונים וקהילות ובמינוף הידע והחדשנות לא רק בתחומים קליניים אלא גם בנושאים תהליכיים מעבדות, מכונים, צוותים רפואיים, קרנות הון סיכון וסטרטאפיסטים העבירו מידע, מחקרים, נתונים וממצאים לטובת הגעה מהירה יותר למציאת תרופה ופיתוח חיסון. תוצאות מהירות יותר, מחייבות מאגרי מידע גדולים ולא ניתן להסתפק במידע מקומי ונקודתי, השייך לגוף רפואה בודד. בתקופת ה-"לפני", לא ניתן היה להעלות על הדעת שימוש במאגרי דאטה ובינה מלאכותית שתנתח את המידע, כדי לקצר הליכים מחמש שנים לשנה וחצי.

כשלא הייתה בררה אלא לדחוף את הכלכלה המקומית ואת הטכנולוגיות הרפואיות קדימה, ממשלות בעולם התערבו כדי לסייע. שיתופי פעולה עם השוק הפרטי לא צריכים לעצור ואיננו יכולים להסתפק בשירותי הרפואה שהיו כאן קודם. מרכזים רפואיים, סטרטאפים, תאגידים, קרנות הון ומשקיעים חייבים להפיק את הלקחים ולהפנים את המסרים הברורים: רפואה דיגיטלית היא הזדמנות אדירה להנגשת שירותי רפואה ואי אפשר לעצור עכשיו. עלינו לשמר את הלך הרוח שמשבר הקורונה יצר: קשב עמוק לטכנולוגיות רפואיות קיימות ובחינת טכנולוגיות חדשות, אותן ניתן לשלב לטובת הצלת חיי אדם והבטחת טיפול איכותי יותר, חסכון בעלויות וניהול מערכתי יעיל יותר.

דוגמא לפעילות רפואית דיגיטלית מקפת  ניתן לראות בטייואן, שאמורה הייתה להיות במקום ה-2 במקרי התמותה אחרי סין.  בטייוואן נעזרו בניתוח ביג דאטה כדי למגר את התפשטות הנגיף במדינה. טיוואן מינפה את מאגרי הבריאות הלאומיים שלה ושילבה אותם עם מאגרי מידע על הטסים והשבים למדינה, ליצירת התראות בזמן אמת על בסיס היסטוריית נסיעות ותסמינים קליניים כדי לזהות מקרי הדבקה. בנוסף, השתמשו בטכנולוגיית סריקת קוד QR כדי להעריך סיכונים זיהומיים של המטיילים על סמך מקור הטיסה והיסטוריית הנסיעות שלהם. התפיסה המשתנה הגיעה עד ליפן השמרנית. ממדינה שבה אסור היה להעביר מרשמים בטלפון, קרתה פריצת דרך של ממש שחיכו לה שנים ורפואה מרחוק שולבה בהליכים מהירים בגלל צורך השעה. שינוי התפיסה עשוי לשנות את הרגולציה הקיימת ומודלים עסקיים שלא היו יכולים להתקיים עד כה, יוכלו לצאת אל הפועל. ייתכן שאבחון מרחוק מקופות ובתי חולים, או אפילו בנקודות ציבוריות, בקיוסק ובסופרמרקט, תהפוך למקובלת.

נגיף הקורונה שם את סקטור הטכנולוגיות הרפואיות על המפה בארץ ובעולם. תחום הבריאות הדיגיטלית, והאבחון הראשוני, לא יראו שוב אותו הדבר. בכל תרחיש אפשרי שמתאר אילו שינויים דרמטיים יתרחשו ומבוסס על העידוד המשמעותי שחוותה החדשנות הרפואית הישראלית, מקבלי ההחלטות בכל מגזר ממלאים תפקיד חיוני. שיתוף פעולה פורה, כפי שנוצר בעת הזו, הוביל לקבלת אוזן קשבת בנושא הטמעת טכנולוגיות בריאות.

דווקא במציאות הכלכלית הקשה שתיווצר בתקופה שאחרי המשבר, אפשר וכדאי להסתכל על הצעדים הקריטיים שנעשו במערכת הבריאות ולאמץ אותם, כאשר החשוב מביניהם הוא ההשקעה הגדולה וחסרת התקדים בטכנולוגיות הרפואיות אשר התאפיינו בשיתופי פעולה חוצי מגזרים ושיתוף ידע רחב בין כלל גופי הבריאות. משבר הקורונה מתח את הגבולות שלנו כחברה והוכיח כמה חשובה ההשקעה בפיתוח ושכלול גופי הבריאות. המגמה שהתחילה בלית בררה חייבת להמשיך, ולו רק בשביל לא לפול במלכודת האירוע הפנדמי הבא. זה הזמן להשקיע בחדשנות רפואית דיגיטלית.