כל מה שחשוב לדעת על רשלנות רפואית בהיריון

בשיתוף ש.גיטלמן

מתי ניתן להגיש תביעה? מה המבחן שקבעה הפסיקה? באילו מקרים יפנה בית המשפט את הצדדים לגישור או לפשרה? מהם הסעדים להם תהיו זכאים? עו"ד לנושאי רשלנות רפואית ונזיקין, דותן לינדנברג עם כל התשובות לשאלות הקשות  

רשלנות רפואית הינה פעולה לא תקינה שרופא נקט בה או נמנע מלנקוט בה וכתוצאה מכך נגרם נזק  בדמות מום או חלילה מוות. על התובע להוכיח קשר סיבתי בין מרכיב ההתרשלות לנזק שנגרם.

כשמדברים על תיקים של רשלנות רפואית בהריון או הולדה בעוולה, ההתרשלות התרחשה בבדיקות המתבצעות במעקב ההיריון שמטרתן לגלות מומים בעובר. כלומר, מום שהיה יכול וצריך להתגלות לא התגלה במועד ולכן נולד תינוק שסובל מנכות קשה.

הכוונה היא בדרך כלל למומים נוירולוגיים ו/או קרדיולוגיים קשים. על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית בהיריון, המומים צריכים להיות קשים במידה כזאת שוועדה להפסקת היריון הייתה מחליטה על הפסקת ההיריון אילו היו מתגלים המומים במועד.

במקרים אלו יש להגיש תביעה תוך שבע שנים. התביעה היא תביעת ההורים אשר צריכים להוכיח שמדובר במצב רפואי כה קשה שאם היו מודעים אליו בזמן, היו מפסיקים את ההיריון.

[youtube_embed youtube_id='nDZxha9BoBY']

יש להוכיח קשר ישיר בין ההתרשלות לנזק. הליך ההוכחה מתבצע באמצעות חוות דעת רפואיות שונות. דרוש מומחה בתחום רפואת הנשים ולא אחת גם עם התמחות באולטרסאונד שיבחן את הבדיקות בדיעבד ויאבחן האם היה אפשר לראות, להתריע ולהפסיק את ההיריון. בנוסף, דרושה חוות דעת לגבי הנכות שניתנת על ידי נוירולוג או קרדיולוג ילדים או כל מומחה אחר שהנכות בתחום התמחותו.

במקרים רבים נצרף חוות של מומחה שיקום שיקבע מהן עלויות הטיפול בילד. כאן יש לקחת בחשבון את הצרכים המיוחדים דוגמת מטפלים צמודים, אביזרי עזר וציוד. הצד השני מצרף חוות דעת מטעמו ובלא מעט מקרים אנחנו משיבים לאותן חוות דעת רפואיות מצד המשיבים בחוות דעת משלימות מטעמנו.

ישנם מקרים חריגים שבהם ימנה בית המשפט מומחה מטעמו. אם הדבר נפוץ יותר בתיקי נזיקין אחרים, הרי בתיקי רשלנות רפואית יתנגדו בדרך כלל הצדדים למינוי מסוג זה, שכן יכולתו של מומחה שכזה להכריע את התיק גורמת סיכון לשני הצדדים. יש טעם נוסף להתנגדות התובע שנובע מכך שמעטים המומחים שיסכימו לתת חוות דעת כנגד מוסדות רפואיים ולכן רופא כזה, אם ימונה, הרי שייתכן ומידת האובייקטיביות שלו תעמוד בספק.

על מנת להקל את התהליך על ההורים, בית המשפט עשוי לנסות לקצר אותו ולהפנות את התיק להליך של גישור. אם אין הסכמה לגישור או אם הגישור לא הביא להסדר, יכול בית המשפט להציע לצדדים להגיש תחשיבי נזק והוא זה שיציע הצעת פשרה. אם התיק לא יסתיים בפשרה, יקבע מועד להוכחות ולאחר סיכומי טענות הצדדים יינתן פסק דין.

הפיצוי מורכב בין היתר מהוצאות הקיום העודפות של ההורים בגין גידול הילד ובגין התמיכה בו מהגעתו לבגרות. ההוצאות נגזרות לפי השכר הממוצע במשק ומחושבות עד תום תוחלת החיים (למרבה הצער במקרים רבים תוחלת החיים מתקצרת משמעותית במקרים אלו), עזרת צד ג', טיפולים רפואיים (עבר ועתיד – כאלה שהיו ועוד יהיו), צרכי שיקום, ניידות, התאמת דיור, הוצאות אפוטרופסות ונזק לא ממוני. מהפיצוי מקוזזים על פי דין התשלומים שמתקבלים ויתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי.

הפיצוי מגיע במקרים רבים לסכומים מאוד משמעותיים של מיליוני שקלים ובא לתת מענה אמיתי לצורך בהוצאות רבות מלהכיל הכרוכות בגידול ילד עם נכות כה קשה ולמצוקה הקשה במיוחד של ההורים במצב. טיפול בתיקים מעולמות הרשלנות הרפואית מצריך ניסיון רב ומומחיות בתחום ספציפי זה, החל מהשלבים הראשונים של איסוף התיעוד ואיתור המומחה המתאים ועד לשלבים הסופיים של הוכחת ההתרשלות והנזק וקבלת הפיצוי המקסימאלי האפשרי.

בשיתוף דותן לינדנברג, עורך דין לנושאי רשלנות רפואית ונזיקין.

פייסבוק

אינסטגרם