נור אוכל דרוזי וקונדיטוריה

בשיתוף נור אוכל דרוזי וקונדיטוריה

הסיפור הזה הוא סיפור יוצא דופן, סיפור של אשה אמיצה שראתה מטרה רחוקה ולא הפסיקה לנוע לעברה. הסיפור מתחיל בכפר ג'וליס שבגליל העליון ובאשה בשם בסמה. היום בסמה היא הבעלים של בית קפה- מסעדה שנקראת בשם: ""נור אוכל דרוזי וקונדיטוריה", העסק שלה קיים כבר 6 שנים והוא מאוד מצליח, אך ההתחלה לא הייתה כה נוצצת.

מעוגות מהמטבח של אמא עד קבלת ההחלטה להקים עסק

 

בתחילת הדרך - לפני 12 שנים, בסמה למדה קונדיטוריה והתחילה לעבוד מבית אמה. עם חלוף הזמן, החלו קונדיטוריות שונות לרכוש ממנה עוגות והיא החליטה לצאת מבית אמה ולעבור לחדר קטן, את החדר היא ציידה בשולחן עבודה, מיקסר, תנור ומקפיא. שנתיים מאוחר יותר היא החליטה לעבור למקום אחר - אל מרכז הכפר ולמכור שם את העוגות שהכינה.

 

שנה מאוחר יותר בעלה נפטר. כשנשאלה בסמה ממה נפטר בעלה, התגלה סיפור כואב ביותר - כשבסמה הייתה בהריון מתקדם התגייס בעלה למילואים בשומרון. הוא יצא לסיור ג'יפים והג'יפ עלה על מטען. הבעל נפצע, נחבל בראשו וכתוצאה מכך היה מחוסר הכרה במשך 13 שנים.

כאובה ושבורה, כשמשפחתו של בעלה מתכחשת לה משום שהיא החליטה לנהל את כספי המשפחה בעצמה ולא הסכימה שהכספים ינוהלו על ידי בן משפחתו של בעלה (בהתאם לחוקי הדרוזים, לפיהם על הגבר לנהל את הכספים של הבית), קיבלה בסמה החלטה - לפתוח את בית הקפה.

ההחלטה לפתוח את בית הקפה הייתה קשורה לבנה נור, לכבודו היא קראה לבית הקפה "נור". נור היה ילד מופנם ולא מחובר לחברה והיא קיוותה שפתיחת בית הקפה תסייע לו להיפתח לאנשים ולבטוח בהם, בהמשך, הסתבר שמטרתה הושגה. בסמה הייתה מהראשונים שפתחו בית קפה ומסעדה בהם ניתן לשבת בכפר ג'וליס, זאת למרות שכולם אמרו לה שאין לה סיכוי להצליח בכפר ג'וליס, אליו אנשים לא הגיעו, בעיקר לפני 6 שנים.

 

בסמה משתפת בתגובות שהיא קיבלה מהסובבים באותו זמן: "אנשים אמרו לי: איך העסק יעבוד? איך תצליחי לשרוד?" אבל הייתה לי אמונה שהעסק הזה יהיה מעניין, יהיה משהו שאנשים באמת יבואו מכל העולם, לא רק מהארץ, אני חושבת שאני בדרך. זה לא מובן מאליו שאלמנה דרוזית תעמוד ככה על הרגליים ותצמח ככה, אצלנו זה לקבור את האלמנה בחיים, זה לשבת בבית ולגדל את הילדים, ככה זה היה בזמנו."

בסמה מספרת שאחרי שנור נולד, המשפחה של בעלה גירשה אותה מהבית והיא ונור עזבו אל אמא שלה והם עדיין אצלה. "אולי אני מסתכלת על זה כאילו שזה מאחוריי, אבל בחברה שלנו זה לא מובן, לא כל אלמנה יכולה לשרוד את זה ולקחת את הכאב והסבל למקור של כוח והצלחה", היא מוסיפה.

בסמה מרגישה שהיא כן נתנה כוח לעוד הרבה אנשים, בעיקר נשים, והיא מקווה שהדיעה של בני משפחתו של בעלה תשתנה רק למען נור. "אני רוצה שנור ישמע על אבא שלו מהמשפחה, אני רוצה שנור ישמע איך אבא היה כילד, הוא אף פעם לא שמע על אבא שלו, גם אני לא שמעתי סיפורים מעברו", היא משתפת.

האוכל הדרוזי נכנס לתפריט

 

ונחזור לסיפורו של העסק: בתחילה הגיעו אל בית הקפה צעירי הכפר ובסמה הגישה קינוחים ומשקאות, אך היא הבינה שלא די בכך ושכדי להצליח לשרוד עליה להגיש מאכלים נוספים. הביקוש עלה ואנשים רצו אוכל. בסמה מספרת: "התחלתי להגיש ארוחות בוקר קטנות, אבל הזמן עבר והיו הרבה הוצאות ולא הצלחתי להרוויח, אז חשבתי איך אני יכולה להגיע לעוד אנשים, אז החלטתי לפנות לשתי עמותות: "אוצרות הגליל" ו- זמן גליל", היה קשה להביא אותן אליי אך בסוף הצלחתי. העמותות מאוד עזרו לי להתפרסם".

בסמה החליטה להפתיע את העמותות ולהוסיף לתפריט הישראלי ולקונדיטוריה אוכל דרוזי. העמותות התלהבו מהאוכל הדרוזי האסלי ובסמה הוסיפה את המאכלים הדרוזים לתפריט.

התפריט הפך לעשיר ביותר ובית הקפה - מסעדה החל להציע ארוחות לאירועים, לקבוצות שמגיעות לאכול ולשמוע את סיפורה של בסמה ובנוסף - משלוחים, כראוי לתקופה.

הארוחות מגוונות מאוד כך שצמחונים, טבעונים וחובבי בשר יכולים ליהנות מארוחות משובחות.

בסמה לא מפסיקה לחשוב קדימה ולהעלות רעיונות חדשים והיא מגלה כי בשנה הקרובה היא תתחיל להגיש מאכלים שמאפיינים חודשים מסוימים. "עכשיו אנחנו נמצאים בתקופת המסיק, אז אנחנו מכינים מאכלים עם זיתים, בחורף יש מאכלים יותר חמים וחריפים, כמו למשל: מוגרביה, עם פתיתי קמח שאנחנו מכינים עם חתיכות עוף, בצל ומרק."

 

"נור אוכל דרוזי וקונדיטוריה" הוא עסק מצליח שמציע מאכלים טעימים וטריים שמתאימים לכולם, אך מעל הכל

מדובר בסיפור מרגש של אשה שלקחה את הכאב, שאבה ממנו כוח וכנגד כל מה שנאמר לה - הלכה עם החלומות שלה.

זה סיפור של אמא שראתה את הבן שלה, הפעילה תושיה והלכה עם האינסטינקטים שלה כדי לעזור לו.:

https://instagram.com/noor_caffe?r=nametag

https://www.facebook.com/NoorRestaurantKonditorei/