לקשור את הג'מל

במידה ואתם מספיק חכמים בשביל להוציא את המוח מגלגל"צ לרגע (וסביר להניח שאתם לא מספיק חכמים), בטח אתם מכירים את השיר – דווקא יחסית להיט – של מאיר אריאל "נרקומן ציבור". ההתחלה שלו מאד קולעת ומשכנעת, והאמירה שלה היא כזאת: כל אחד מכור למשהו. יש המכורים לטיפה המרה, יש המכורים לדקירה הקרה, קורא עיתון מכור לדם בכביש, מאיר אריאל מכור לחתיכת חשיש. סבבה. הנקודה היא שבגלל שמאיר אריאל כתב את השיר הזה לפני די הרבה שנים, לא הייתה לו שום דרך להניח מראש את ההתמכרות הסוחפת ביותר, שתשמיד כל חלקה טובה (או לפחות סבירה) בחברה המודרנית. אני מדבר על הג'ימייל.

מישהו בכלל זוכר איך נראו החיים לפני הג'ימייל? היום אנחנו מסתכלים על אנשים שמשתמשים בשירותי הדואר של יאהו או הוטמייל בתור סוג של מוזרים שלא מחוברים למציאות בכלל. לפני הג'ימייל, מי בכלל היה משתמש באימיילים? אנשים שהייתה להם עבודה, או משהו. אבל לי אין עבודה. אני כותב בג'נענע.

אין מה לעשות, החרא הזה פשוט הרבה יותר מדי נוח. ואני יודע ואני מכיר כבר את כל הדיבורים על זה שגוגל היא מפלצת מידע שהולכת לאכול את כולנו יותר מהר משנוכל להגיד "המאגר הביומטרי". לי יש ג'ימייל כבר כמה שנים, ואני יכול להגיד כבר עכשיו, אני מתן גליק ואני מכור.

כמה זמן הולך לי על לבדוק את התיבה? אפילו אם אני רואה שהיא ריקה אני בודק בכל זאת. או שאני מעיין במיילים ישנים. או מריץ חיפוש. הג'ימייל מסובב אותך סביב עצמך והופך אותך למפלצת אגוצנטרית. פתאום אתה מייצר מלא מידע שאתה כבר לא זוכר. מי צריך מוח? יש לי ג'ימייל במקום (אבל אם מישהו ישיג את הססמא שלי, הוא יזכה להצצה בלעדית לתוך המוח שלי.

imsoawesome@gmail.com

אז מה אם הוא מתעדכן בעיקר ממיילים שאני מקבל מהפייסבוק? ואל תגידו לי לבטל את אלה כי הם ממלאים את התיבה, כי קודם כל, אני שואף למלא את התיבה (אני אסביר בהמשך למה). חוץ מזה, שימו לב ליישום הנדיר והחד פעמי של המיילים מהפייסבוק: למרות שהם מיותרים לגמרי, הם מכילים את התוכן של ההודעה שקיבלתם. זה נשמע מגוחך: למה שלא נלך פשוט לפייסבוק ונראה מה כתוב שם? ובכן, דמיינו לכם שמישהו הגיב לכם על משהו ואז התחרט ומחק מיד. האהא! לא כל כך מהר, פה גדול! לי יש ג'ימייל! ובעניין הכתובת: אני לא יודע מה איתכם, אבל אני רשמתי את שלי לפני איזה ארבע שנים, והיא די מביכה אותי עכשיו. אבל מה, לכולם כבר יש אותה. אני לא באמת אתחיל לעבור תיבה עכשיו.

בקיצור, די. חלאס, ג'ימייל, אתה צומח מהר מדי. הלוואי והיית קצת פחות יעיל. תתמלא כבר, שאני אוכל להגיד, וואו, אין מצב, תיבת הג'ימייל שלי התמלאה. סוף סוף יש לי תירוץ טוב לרשום כתובת חדשה.