תרבוש גבוהה

בשני דברים משונים נתקלתי היום. אחד ראוי להתייחסות קצרה והשני לשאר הכתבה. נתחיל בראשון: קיבלתי בפייסבוק הזמנה לקבוצה שקוראת לאתר את ילדי תימן החטופים. לא, באמת. ילדי תימן האבודים. נראה לי שאחרי שאתה אבוד אחרי כל כך הרבה זמן, אתה כבר לא נחשב לאבוד, אלא למישהו שפשוט החליף מקום. אני גם בספק שהם עדיין ילדי תימן. נראה לי שהם יותר בגיל להיות זקני ציון.

ואם כבר מדברים על קשישים עם אף ארוך שנפגשים מדי ירח מלא בבית הקברות בשביל לדון בכיצד יש לנהל את כלכלת העולם, בואו נדבר על טורקיה, ליתר דיוק על כל הסיפור הזה עם התורכים. אתם יודעים, על הרצינות העזה שבה לקחה הממשלה איזו תוכנית טלוויזיה תורקית. טורכיה היא מדינה נפלאה: אפשר לאיית את השם שלה בכל כך הרבה דרכים שונות. היא סופגת אליה ערסים בחודשי הקיץ החמים והמעיקים ממילא. והיא עסוקה בייצוא של מוצרים חשובים, כגון קפה, שטיים, ברזים ומגבות.

מבלי להכנס בכלל לעניין של האם אפשר לעשות תקרית דיפלומטית סביב משהו שקורה בטלוויזיה ואיזה דברים מרתקים יוכלו לקרות אם נתנהג ככה דרך קבע, בואו נחשוב לרגע האם מישהו בעולם יכול, חוץ מישראלים, יכולים להתייחס בכזה כובד ראש לסדרה הזאת. ראיתם פעם סרט טורקי? ראיתם פעם מדריך טלוויזיה שכותב פשוט "סרט טורקי" ולא טורח לציין איך קוראים לו או מה קורה בו כי הם כולם אותו דבר? אז זהו.

לטובת אלו שלא מתמצאים בקולנוע מזרח-תיכוני אסלי, אני אבהיר לכם: מדובר במין חיקוי ממש (אבל ממש) עלוב לקולנוע בוליוודי (יענו סרטים הודיים שהתסריטים שלהם נגנבו בגסות מתסריטים של סרטים אמריקאיים כי בהודו יש חוקים די רופפים סביב כל העניין הזה של זכויות יוצרים). בדרך כלל הם בשחור לבן, בדרך כלל הם מחזות זמר – טוב, לפחות יש שם מישהו שמזמזם משהו לצלילי עוד או מה שזה לא יהיה שהם מנגנים עליו. בדרך כלל יש שם אהוב שיש לו אהובה אבל אבא שלו לא מסתדר עם אמא שלה ולכולם יש שפם מטאטא. אז כולם מתים איכשהו. בקיצור, הסרטים האלה הם תחתית החבית שגורמים להפקות של מגמות קולנוע בסוף כתה יא' להראות כמו משהו שיכול לקבל אוסקר – ומזה אנחנו נלחצים? אפשר עוד לחשוב שאנחנו מסתירים משהו.

אגב, אם כבר נגענו במוות של טורקים, אתם לא חושבים שישראל קצת התחילה קודם את הסכסוך הזה עם כל הדיבורים האלה על להרוג טורקי? בסדר, אנחנו יודעים שאנחנו לא מתכוונים לזה מילולית (למרות שאולי עכשיו חלקנו דווקא כן), אבל בחייאת, לא נראה לי שהטורקים היו מתלהבים מי יודע מה מהביטוי הזה. והערה אחת אחרונה לסיכום: ליברמן אמר ש"טורקיה מצטרפת עכשיו לציר הרשע". כאן במערכת ג'נענע פינת מתן גליק אנחנו סבורים דווקא שציר הרשע זו הזוית הישרה בין האף של ליברמן לגבה שלו, איפה שיש את קימוט המצח המאיים הזה. אבל אולי זה רק אנחנו והפחד הלא רציונלי שלנו משומרי מועדונים ממולדובה (גם אם הם בדימוס).