השתינו בבריכה

כאבים בגב מעלים באל באנדי טראומות ילדות על אמא מהגיהנום, שתן בבריכה וקשישים תחרותיים מדי. אין ספק שכל אחד צריך מדי פעם כאב גב טוב!

שמעתי ששחייה מאד עוזרת לגב ולכן נרשמתי לבריכה. עקרונית, יש לי היסטוריה טראומטית עם בריכות. בפעם הלפני האחרונה שהייתי רשום לבריכה העיפו אותי משם בגלל שהשתנתי במים. אפשר לחשוב, מי לא משתין במי הבריכה?! הרי הם יודעים שכולם משתינים שם, אז למה להעניש רק אותי אם כולם עושים את זה? רק בגלל שאני בניגוד לאחרים לא עושה את זה בזמן שאני בתוך המים?

ובכלל, סלידתי ממים לא מצטמצמת רק לבריכות. מדובר בתסביך חמור שהחל בעקבות טראומת ילדות. בגיל שמונה יצאתי עם אמא לנופש בכנרת, ושכרנו סירת מנוע כדי לשוט ברחבי האגם. כשהיינו רחוקים מהחוף אמא דחפה אותי לתוך המים. כשעליתי חזרה לסירה היא טענה שזה הכל היה סתם בהתלוצצות. אבל לדעתי זה ממש לא היה מצחיק. להפך. כמעט נחנקתי עד שהצלחתי להשתחרר מהאזיקים ולצאת מהשק.

בכל אופן, חשבתי שהפעם המצב יהיה שונה בבריכה. הגעתי בכוונה מוקדם בבוקר, בשעות שיש רק רק פנסיונרים, כדי להרגיש טוב בקשר לכושר שלי. אבל זה לא הלך כפי שתכננתי. למעשה, הסתבר שדי זלזלתי ביכולתם הגופנית של הקשישים.

צללתי לי לתומי מתחת למים, לראות למשך כמה זמן אני מסוגל להחזיק מעמד ללא חמצן, כשלפתע איזה זקן שוויצר צלל ממש לידי. בטח סתם בשביל להשתחצן שהוא מסוגל להחזיק מעמד יותר ממני. אני נשברתי אחרי דקה וחצי, והמניאק הזה המשיך להתלהב 20 דקות נוספות, עד שהחלטתי ללכת משם. ואם החוצפה הזאת לא מספיקה לכשעצמה, אז גם כשחזרתי לאסוף את כל הדברים שלי משפת הבריכה הוא עדיין המשיך בזה.

שבתי הביתה לחשוב על פתרון אחר. ניסיתי לנוח, אבל זה לא עזר. להפך, שכיבה רק העצימה את הכאב בגב. ככל הנראה בגלל שהמיטה שלי קצרה מדי ואני נאלץ לשכב עליה מכופף. זה הכל חלק מתוכנית העל של אמא שלי. היא בכוונה רכשה עבורי לפני שנים רבות מיטה קצרה, בידיעה שיום אחד אהיה גבוה מדי על מנת להשכב עליה במלוא אורכי, ולכן אני אאלץ לישון מכווץ בתנוחת עובר, ואז היא תוכל להתגנב לחדר ולעשות לי הפלה.

היא שבה הביתה עם שוחד. הביאה לי שקית עם תחתונים חדשים (טוב, חדשים עבורי). בתמורה לנדיבות ליבה ולכך שהיא סימנה על קדמת התחתונים איקס אדום שיציין את אזור התקיפה, היא ביקשה שאצא לטייל כדי להשאיר את הדירה כולה לה ולחבר שלה. אני סרבתי. ועל מנת ליישב את העימות, שיחקנו בגירסה הרוסית של המשחק "אבן, נייר ומספריים". לי היה נייר, ולה - אבן ומספריים. לאחר מספר פציעות קלות נכנעתי, והלכתי אל חברי, רוסטיק.

אבל רוסטיק לא רצה לראות אותי. האידיוט הזה היה ממורמר כי סבא שלו נפטר הבוקר כשטבע באיזו בריכה או משהו כזה. בכל אופן, נאלצתי לשוב לביתי ולהתעמת עם אמא. היא ניסתה לדחוף אותי החוצה, ולא ידעתי מה עליי לעשות. לא רציתי להסתובב בחוץ עם כאבים, ומאידך לא יכולתי להרביץ לה. היא הרי בחורה!

ואז חשבתי לעצמי. למה בעצם כולם אומרים שאסור להרביץ לבנות? אולי זאת סתם איזו מתיחה וכדאי שאנסה בכל זאת. הלכתי על זה. מה אני אגיד לכם?! בנים, אנחנו פשוט מפספסים עולם ומלואו. אומרים שמותר להרביץ רק לגברים. אני ניסיתי את זה, ואפשר ממש להפצע ככה. עם נשים לעומת זאת זה הרבה יותר כדאי. אני אומר לכם, הייתם צריכים לראות אותי מול אמא. היא לא הצליחה אפילו להתגונן. עמידות לא רעה מפני בעיטות למפשעה, אבל לא יותר מזה. שניים-שלושה אגרופים והיא השתטחה ונשכבה ללא כל התנגדות. חבר שלה צחק עליה, והלך. ואני למדתי שכשכואב לך הגב, לא צריך להקל על הכאב בשביל להרגיש יותר טוב. צריך רק לגרום לגב של מישהו בקרבתך לכאוב יותר.

לא לשכוח שיש עוד באנדי:

באנדי מתקשה לצאת מהבית
באנדי עם מלא כוסיות
באנדי נלחם בחיים
באנדי ושנאתו לחיים