ראביט הביתה

בלי להשתחצן עליי לומר, שלדעתי האישית בלבד אני אחד האמנים המוערכים ביותר בתחום הסרטים הקצרים. לפני שנה הקרינו בפסטיבל עכו סרט באורך חצי דקה פרי עבודתי, הנקרא "זכרונותיה של גיישה עם אלצהיימר". והשנה החלטתי להתעלות על עצמי עם סרט באורך עשר שניות העונה לשם "הישגיו המרשימים של אולמרט".

חמוש רק במצלמה, צלם ועוזר צלם (הסאונד-מן הוא הוזנק לישיבת חירום של גיבורי על), יצאתי למסע החיפושים שלי אחר הדיקטטור הגדול. אך כל מה שמצאתי היה אדם קטן ומפוחד שמזמן כבר לא מסוגל לשאת בנטל האחריות שבא עם תפקידו ההנהגתי. עורך ג'נענע, שבזמנו הפנוי עוסק בניווט, הופתע כשמצאנו אותו, אך התעשת במהרה וכיוון אותנו אל עבר משרד ראש הממשלה.

אול-טימטום

אמש הציב שר הבטחון, יו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, אולטימטום לראש הממשלה: אם לא יעזוב את תפקידו, יועבר חוק המורה לפזר את הכנסת. ובהתחשב בכך שלאחר הפיזור, תיסגר גם קפיטריית הכנסת, שהיא המקור מספר אחד של אולמרט לקרואסונים עם צימוקים, ניתן להניח שמדובר באיום רציני.

הבוקר הביעו שרי מפלגת העבודה תמיכה בדבריו של ברק, וח"כ פינס, אף אמר "ראש הממשלה לא יוכל להמשיך בתפקידו אם קדימה לא תחליף אותו בהקדם". אבל רגע... אם "קדימה" תחליף אותו בהקדם, גם אז הוא לא ימשיך יותר בתפקידו. כך שבעצם אופיר פינס הציב את אולמרט בין הפטיש לסדן, וכל זה בתוך כלוב. לא פלא שהוא בוכה.

באותו רגע הבנתי עד כמה חסרי אופי אנחנו הישראלים. רע לנו במדינה, ובמקום לבחון את עצמנו, אנו ממהרים להפנות אצבע מאשימה ומשולשת אל המנהיג שלנו ללא כל היסוס. עם כל ההתאכזרות כלפיו, לא פלא שהוא לא מסוגל לבצע היטב את התפקיד שלו. ומכיוון שהרוע אטם את ליבכם למקרה של אולמרט, הרשו לי להציג את הטיעון שלי בעזרת אנלוגיה מעולם הטבע.

סיפור על ארנב

תארו לכם ארנב. ארנב פרוותי חמוד עם שכל הרבה יותר קטן משל רוב הארנבים. כעת דמיינו שהארנב הזה הוא ראש עירית ירושלים. אבל יש לו שאיפות למשכורות גדולות יותר, אז הוא שם לדוב הגדול איזה כדור במשקה. הדוב חוטף שבץ, והרבה מאד אנשים טפשים בוחרים בארנב הפרוותי לתפקיד ראש הממשלה החדש. אבל הארנב הוא בסה"כ ארנב. הוא לא בן אדם. הוא אידיוט. אז הוא עושה הרבה שטויות, ומחמיר את המצב במדינה מכל הבחינות, ואפילו גורר אותנו לאחת המלחמות המשפילות ביותר בהיסטוריה. ומה כבר אפשר להגיד לו? הוא ארנב טיפש. אבל לאנשים נמאס להאשים את עצמם בטמטום שלהם, ובכך שהם בוחרים ארנבים לשלטון במקום את ליברמן. אז הם מתחילים לשנוא את הארנב ולהאשים אותו בהכל. ואפילו חוקרים אותו על שחיתויות. ולארנב הקטן רע ועצוב, כי כולם שונאים אותו. והוא יושב בצד עם הפנים המחוטטות שלו ובוכה.

לדעתי, וכאן למעשה מגיע הטוויסט הגדול של הכתבה הזו - הארנב הזה מבחינות רבות הוא כמו אולמרט. הוא אמנם חמוד יותר, ועם שיניים וערמונית הרבה יותר בריאים, אבל בכל זאת יש דמיון מסוים. ותסכימו איתי שבאנלוגיה שלי, לא הייתם מעיזים לפגוע בארנב, אלא במקום זאת הייתם פשוט רוצחים את כל האנשים שהצביעו לו. כנראה שזה גם הפתרון הנכון במקרה הזה.

בעקבות התובנה הזאת החלטתי לזנוח את הסרט שלי. טוב, לא רק מתוך רחמים, אלא גם משום שזה עתה נודע לי על סרט באורך 8 שניות בו רואים אדם שובר לבנה על הראש שלו, הנקרא "מאד מהיר מאד עצבני". אני לעולם לא אוכל להשתוות לגאוניות הזאת. אז כעת לא אוכל לזכות את אולמרט בסרט שמשבח את פועלו, אך אני ממשיך להאמין ולתמוך בו. ואני חושב שאם כולנו נפתח את ליבנו, נאמין וניתן לו את ההזדמנות, הוא עוד יוכל להפוך את ישראל למה שהיא הייתה פעם - חלקת מדבר המאוכלסת בחיות קדמוניות.