סיפור לילה טוב: המסע לממלכת תותננה

זו הייתה שעת לילה. בקצה השמים רקדה דמות צהובה. בני אדם רגילים קוראים לה בננה. לרגע אפשר היה לחשוב שמדובר בפרי המתוק והאהוב,  אבל היא הייתה כל כך קופצנית, שלא היה סיכוי שהיא סתם בננה.

כשהתקרבנו גילינו שהיא לא לבדה: המון יצורים צהובים קטנטנים התרוצצו סביבה. ואז הבנו: הגענו למדינה של אנשים קטנים שמתרוצצים בלי הפסקה ולא נחים אפילו לרגע. הגענו לארץ בננה.

למלך של מדינת בננה קראו בנן. למלכה בוננה. לנסיכה בננית. לנסיך בנין. ולילדי הממלכה הפצפונים והרזים קראו בננים.

והם היו לא רגועים. וגם מאוד מאוד מאווווד עייפים. ולפעמים גם עצבניים.

הבננים, שלא רצו לנוח ולא ידעו לישון, קפצו כל היום בדילוגים בנניים מבננה לבננה. הם שתו שייק בננות מתוך ים בנני ענק, בנו בתים מבננות, טיפסו על הרים של ג'לי בננה וכשנפגשו פיהקו פיהוק גדול ושאלו זה את זה, "מה נשמע? המצב בננה?".

יום אחד, הבננים הביטו אל הנוף הפתוח, ולא האמינו למראה עיניהם: ממרחק נגלה להם צבע לא מוכר שהתקרב אליהם לאטו בצעדים מנומנמים.

"מי אתם?", שאלו האדומים העגלגלים ושפשפו עיניים.

"אנחנו מדינת בננה הצהובה", השיבו הבננים. "ומי אתם?".

"אנחנו גרים בארץ תות האדומה", השיבו האורחים. "ארץ הנמנום והשינה הנעימה".

"שינה?", שאלה המלכה בוננה ועיניה העייפות נפקחו בתדהמה.

"כמובן", השיב מר תותן ולחייו האדמדמות הסמיקו. "אנחנו ישנים כל הזמן. שנת בוקר תותית. שנת צהריים נמנומית. שנת ערב מתוקה. וכמובן, שנת לילה טובה וארוכה".

"תוכלו ללמד אותנו איך...", שאל בזהירות המלך בונן, "איך ישנים?".

"כמובן, בשמחה, זה תענוג פשוט מאוד", השיבה תותית המלכותית, "ונשמח, בתמורה, לטעום מן המטעמים הבנניים שיש לכם פה בשפע ולגור בבתים המבוננים המפוארים שהקמתם".

"עשינו עסק!", השיבו מיד המלך בונן התשוש והמלכה בוננה החלשלושה. "ברוכים הבאים".

וכך היה.

התותים האדומים פשטו את הפיג'מות התותיות והפשילו שרוולים.

הבננים הצהובים נכנסו למיטות, התכסו בקליפות בננה נעימות ותרגלו עצימת עיניים.

ואז הם התחלפו. עצמו ופקחו. ישנו והתעוררו. עבדו ונחו. אכלו ונרדמו. צחקו ונמנמו. והרגישו הרבה הרבה הרבה יותר ערניים, שמחים וטובי לב.

ומאז ועד היום, שמח במדינת תותננה.

הבננתותים קופצים בדילוגים נמרצים בממלכת התותננה. הם שותים שייק תות-בננה מתוך הים התותנני הענק, בונים בתי תותננה יפים וצבעוניים, מטפסים על הרים של ג'לי תות ובננה וזוכרים בסוף היום לעצור הכל, לכבות את האורות וללכת לישון.

לילה טוב ממלכת תותננה.

לרכישת הספר 'ילדים, עכשיו לישון!' >