ראיון אינטימי עם רויטל יעיש, מי שהחלימה ממחלת הבולימיה והפכה למנטורית של אלפי נשים ברחבי הארץ

"לכולם יש אכילה רגשית", היא אומרת, ומוסיפה "אוכל זה אוכל. ברגע שאנשים יפסיקו להתייחס אליו כמו החיבוק מאמא או הליטוף מבן הזוג, ויתייחסו אליו כחומר מזין, אפשר להתחיל לעבור תהליך שיחזיק לאורך זמן ויפתח דלת לאורח חיים בריא ואהבה עצמית". בפועל, הנשים שהיא מלווה מוכיחות, שזה מתלווה גם לחיטוב הגוף, אך בעיקר לחיזוק של הנפש.

נקודת ההתחלה - דימוי עצמי נמוך והתעסקות אובססיבית בספורט
כמו כל נערה שחווה שינויים הורמונליים ופיזיולוגיים, גם רויטל גילתה שגופה משתנה. בשלב די צעיר דימוי הגוף החל מנקר בה ובביטחונה העצמי, אך כל עוד הזדמן לה לצאת להליכה מידי פעם עם אימה או עם חברה, הרגישה שהיא דואגת לעצמה ומצליחה לשלוט במחול השדים שהחל לכרסם בה, במודע או שלא במודע.
סביב גיל 17 ההתעסקות במראה הגוף הפך לאובססיה, שגרמה לרויטל לעסוק בפעילות גופנית אקססיבית ולהתמכר לאכילה וטקסי היטהרות, המאפיינים את מחלת הבולימיה.
"תמיד ליוותה אותי תחושה שאני לא מרוצה מעצמי ולא אוהבת את עצמי. זה יצר אצלי התמכרות והוביל לבולמוסי אכילה קשים מאוד. הייתי אוכלת המון, אחר כך מקיאה וממשיכה להרעבה ופעילות גופנית אובססיבית, רק כדי לטהר את תחושת האשמה, מה שהוביל בתורו לבולמוס נוסף, וכך נוצר מעגל רשע שהיה הרבה מעבר לשליטתי".

שיאו של המשבר – הרס עצמי והכחשה
להפרעת האכילה של רויטל היו השלכות על כל רובד בחייה. "סבלתי מהרס עצמי", היא מספרת. "על פניו, הייתי בחורה מאוד מוצלחת. הצלחתי בכל מה שעשיתי, בלימודים, בצבא, ואחר כך בעבודה, אבל גם הרסתי כל דבר שהצלחתי בו, כולל מערכות היחסים שהיו לי".
לאורך כל השנים רויטל הצליחה להסתיר די בהצלחה את הפרעת האכילה הקשה ממנה סבלה. אפילו במהלך השירות הצבאי, כאשר שירתה כמאמנת כושר וחוותה את שיאה של המחלה, לא הראתה לסביבה את המצוקה בה היא שרויה. מתי מעט ידעו על סבלה, אותם דאגה להרגיע או להרחיק כחלק ממנגנון ההתגוננות וההכחשה.

התפנית – הפניית הקשב פנימה ודאגה עצמית
בשלב כלשהו, גם לרויטל זה נמאס. רויטל: "הבנתי שאני כל הזמן מנסה לרצות אחרים – את ההורים שלי כבת בכורה, את האחים שלי בתור האחות הגדולה ואת בני הזוג שלי בתור בת הזוג המושלמת, מה שהוביל אותי אפילו להוציא תואר במשפטים, תואר שלא נהניתי ממנו ולא התחברתי אליו בכלל. בשלב הסטאז' החלטתי שאני מפסיקה לרצות את כולם, ומתחילה לרצות את עצמי! זה היה חלק מתהליך ריפוי מאוד ארוך, שלימד אותי להיפתר מהביקורתיות, לשים בצד את ההשוואות ולדאוג לעצמי – לאכול טוב, לישון טוב, לבחור את החברה שמקיפה אותי ולהשקיט את כל רעשי הרקע".
רויטל עמדה בפני צומת דרכים. "לקח לי זמן מה להבין מה אני רוצה" היא מספרת. "הייתה לי תעודה של מאמנת כושר, שהוצאתי לאחר השירות הצבאי. בדיעבד אני מבינה, שלמרות האהבה שלי לספורט, לא בחרתי בזה כמקצוע, כי זה לא היה נראה לי מספיק טוב או יוקרתי, ושוב חששתי שזה לא ירצה את הסביבה שלי, אבל במסגרת ההחלטה שלקחתי, אמרתי לעצמי שזה הדבר שהכי נכון לי לאותה נקודת זמן. וכך היה".

ניצנים של תקווה ויציאה לדרך חדשה
רויטל יצאה לדרך חדשה. היא החלה לעבוד כמאמנת כושר ולשקם את חייה ואת הזוגיות שהייתה לה באותה עת וכמעט החריבה, עם מי שלימים הפך להיות בעלה ואב ילדיה. תהליך הריפוי שלה נשא פרי, היא פתחה סטודיו פרטי וליוותה נשים בתהליכי הרזיה ופיתוח אורח חיים בריא, הרחיבה את התא המשפחתי והצליחה לשמור על יציבות בכל אספקט של חייה. בהמשך פיתחה סדנאות אישיות וקבוצתיות והחלה להרצות בפני נשים, חברות וארגונים.
אולם, הקורונה טרפה את הקלפים, ורויטל מצאה את עצמה במשבר, שאיים על סדר עולמה. רויטל: "העסק צמח והרגשתי שגשוג אדיר, ואז הקורונה הגיעה, ומחודש לחודש ראיתי את ההכנסות יורדות בצורה דרסטית. הרגשתי שאני קורסת יחד עם העסק, ונאבקתי חזק כדי לא לתת לו ליפול. הייתי נחושה להצליח, ומבחינתי, לא הייתה שום אפשרות אחרת – אני לא מוותרת, ואני מצילה את העסק שלי, כי אני לא רואה את עצמי בשום מקום אחר".

ירידה לצורך עלייה
כשמחלת הבולימיה רובצת בפתח חייה פעם נוספת, רויטל אוזרת את כל תעצומות הנפש ועושה מהפך. היא מספרת: "כבר בתחילת הסגרים, הבנתי שהזום יכול להיות כלי עבודה שימושי וביצעתי אדפטציה עסקית. בניתי סדנאות היברידיות, שאפשרו לי להיות נגישה לקהל הלקוחות שלי דרך המסך וללוות אותן במסע אישי או קבוצתי לפיתוח אורח חיים בריא ושינוי תודעתי. התהליך התבסס על שיחות אישיות יומיות ומפגש שבועי פרונטלי, בו כל הנשים שעוברות את התהליך נפגשות יחד להרצאה שבה אני מעניקה כלים פרקטיים לשינוי התודעה ולהתמודדות עם אכילה רגשית".
הסדנאות ההיברידיות התגלו כהצלחה מסחררת, שעלתה על הציפיות של רויטל, והנגישה אותה לקהל רחב, שמגיע אליה היום מכל רחבי הארץ. רויטל: "הסדנאות ההיברידיות מביאות אותי לכל מקום בארץ. הנשים שעוברות את התהליך נדרשות להגיע אלי רק פעם בשבוע. הן מחכות ליום הזה, כי הוא מפגיש אותן עם נשים נוספות שעוברות תהליך דומה, אבל מעבר לכך, זה יום שמוקדש להן! התהליך שהן עוברות הוא אישי ומאוד אינטנסיבי, כי אנחנו משוחחות כל יום, דנות בקשיים ובאתגרים ומוצאות יחד פתרונות, כדי שיוכלו להמשיך את התהליך ולהתמיד בו".

מהקשבה למודעות, מכאב לריפוי
התהליך שרויטל מנחה מתחיל בבניית תפריט ופיתוח הרגלי אכילה. רויטל: "כל אחת מקבלת תפריט שמותאם לה באופן אישי – לאורח החיים ולהעדפות הקולינריות שלה. מטרת התפריט היא ללמד את המתאמנות לאכול בהתאם למנגנון הרעב והשובע, להקשיב לגוף ולפעול מתוך מקום מודע. זה כמו ילד שלומד משהו חדש ומפתח מיומנויות ושליטה. אחרי שעוברים את השלב הזה, אפשר לשחרר ולפעול מתוך מקום מודע ואחראי, ולא מתוך דחף רגשי. במקביל, אנחנו מזהות מידי יום כשלים וחולשות, משוחחות על הכאב והרגשות שגורמים לאיבוד שליטה או אכילה אימפולסיבית ומפתחים כלים להתמודדות מתוך עולמות המיינדפולנס וה- NLP".
בימים אלו רויטל מפתחת סדנה לנערות במטרה למנוע הפרעות אכילה. רויטל: "המטרה שלי היא להעצים בקרב נערות את דימוי הגוף ולנתק אותן ממצגי השקר שהן נחשפות אליו ברשתות החברתיות. אני רוצה שהן יעברו תהליך בריא ונכון שנובע מתוך מודעות ואהבה עצמית ולא מתוך ביקורתיות והשוואתיות".

בואי נעשה את השינוי שתמיד חלמת עליו: התקשרי עכשיו 050-8390398

whatsapp

פייסבוק

אתר

אינסטגרם

יוטיוב