לחלוק זה חשוב ובכל זאת, יש דברים שצריכים להיות רק שלהם
ילד לא נולד עם היכולת לחלוק, וחלק מהתפקיד שלנו הוא ללמד אותו לעשות זאת. אבל באותה מידה חשוב שיהיו לו דברים רק שלו, כאלה שהוא מחליט עליהם
כשיש לנו כמה ילדים אנחנו כל כך חרדים שהם ידעו לחלוק ביניהם ולשתף וכך גם לייצר מערכת יחסים תומכת ונתמכת אבל באינסטינקט שלהם הם רוצים הכול לעצמם עד כדי שאנחנו מנסים לתת קצת התנגדות לתופעה הזו, ובסוף משאירים אותם בלי שום דבר שהוא רק שלהם.
אנחנו קונים להם ממתק אבל מפצירים בהם לחלוק עם האחים שלהם, נותנים להם צעצוע ואז מחליטים שהוא שייך לכולם. זה חשוב ללמוד לחלוק וזה מפתח תכונות עתידיות שיתפתחו אצל הילדים שלנו כמו אמפתיה, רוחב לב, כישורים חברתיים ובעיקר יחסי גומלין בין האחים, פעם אתה מביא ודואג ומחר אח שלך ידאג לך.
לכתבות נוספות במדור "הורים ברשת"
אבל בזמן שאנחנו כל כך עסוקים בהקניית הכישור הזה שנקרא לחלוק, זה שכל כך הולך נגד האינסטינקט הטבעי ששייך לחלק הפרמיטיבי של המח שלהם, לחלק השורד שבהם, אנחנו צריכים גם לדאוג לזהות שלהם וחלק מהעבודה זה לוודא שיש להם דברים שהם רק שלהם, צעצוע שהוא שלהם ומותר להם לשמור אותו לעצמם בחדר, אחד כזה שיחלקו רק כשבא להם בלי קשר להפצרות שלנו או לפעמים להביא להם ממתק ואם אחד האחים יבקש מהם קצת הם יחליטו בעצמם אם בא להם לחלוק ואנחנו לא נתערב.
ילדים מפתחים את הזהות האישית שלהם דרך המון פרמטרים ואחד מהם הוא החינוך והמשפחה בה הם גדלים. אם נצליח להקנות להם את כישורי השיתוף ורוחב הלב וברגעים הקטנים גם להזכיר להם שיש דברים שהם רק שלהם, נוכל לעזור להעביר להם מסר שלחלוק זה חשוב. אבל יש דברים שנתונים לבחירתם ויש דברים שהם רק שלהם כאלה שאם לא בא להם לחלוק אותם הם באמת לא חייבים, כי לפעמים גם לנו בא שהביס האחרון ישאר רק שלנו.