אף אחד לא אוהב להיות בסטרס - אבל לא כל סטרס הוא מזיק

סטרס הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, בעיקר בעולם מודע כמו היום ואין לנו דרך לברוח ממנו, אבל כן לתת לילדים שלנו כלים להתמודד איתו. כשהגוף שלנו נכנס ללחץ, כימיקלים והורמונים מופרשים על מנת לאפשר לגוף שלנו להתמודד עם הסיטואציה ולהגיב. בעקבות כך עולה הדופק, לחץ דם ורמות הסוכר בגוף. מנגד, ישנה מערכת שאחראית להחזיר את הגוף למצב נייטרלי, ולאזן את הדופק ואת המערכות שנכנסו למגננה כאשר הסיטואציה חולפת.

ישנו סטרס רגעי, זהו סטרס חיובי שמאפשר לגוף להבין מה קורה ולהגיב, לעומת סטרס מתמשך שדורש טיפול, אשר מתבטא בתסמינים כמו סיוטים ושינה לא רציפה, ירידה בתאבון, שינויים במצב רוח, קשיי ריכוז או בכי מתמשך.

כאשר הגוף נמצא בסטרס לתקופה ממושכת הוא עלול להפוך לכרוני ובכך הגוף נמנע לחזור לאיזון והמערכת החיסונית, הלב ושאר המערכות בגוף שלנו, שאחראיות על התקינות הגופנית, מתקשות לתפקד ועלולות להינזק, ואצל תינוקות וילדים עלול גם להשפיע על מבנה המוח שלהם ומכך על ההתפתחות שלהם.

כשהתינוק שלנו מגיע לעולם, הוא מתמודד לראשונה עם המון סיטואציות במהלך היום שאנחנו אפילו לא מודעים אליהן. המקרים האלה מפעילים אצלו את מערכת ההגנה וההתמודדות, כמו תחושת עייפות או רעב, שאחראים על התגובה. לתינוק אין את האמצעים לחמם את המים או לקחת אוכל, וכאן אנחנו ההורים יכולים להחריף או למגר את רמות הסטרס שתינוק חווה על ידי מענה לצרכים שלו.

אבל לא כל סטרס הוא מזיק, הסטרס אחראי גם על חלקים חיוביים בחיים, הוא אחראי על החלק ההישרדותי, מאפשר לילד שלנו להגיב אם הוא רוצה לברוח מילד שרוצה להציק לו, להתמודד עם פאזל חדש, ליצור חברויות עם ילדה שמצאה חן בעיניו או להשיג מטרה ששם לעצמו.

אם הסטרס נמצא בגוף בצורה מתונה, הוא מאפשר לילדים שלנו ללמוד להתמודד עם סיטואציות ורגשות קשים כמו הסתגלות לגן חדש, מעבר דירה או אתגר חדש שהם ניצבים מולו. הסטרס החיובי מאפשר לגוף שלנו להגיב לסיטואציה החדשה ולהתמודד ובכך משפר את יכולות ההסתגלות, הכישורים החברתיים וההתפתחות של הילדים שלנו.

על מנת להשאיר את הסטרס כמפתח להתמודדות, עלינו לאפשר כרית תומכת לילדים שלנו בהתמודדות עם הסיטואציה, ואנחנו ההורים בורג חשוב בתהליך. לא תמיד נוכל להיות נוכחים בכל סיטואציה, כמו קשיים חברתיים של הילד בגן, פחדים שהוא חווה או כל סיטואציה שמעוררת את המערכות בגוף. אבל נוכל לתת לו את הכלים להתמודד, לפתח איתו מערכת יחסים תומכת של הקשבה והכלה ולאפשר לו לספר בעצמו על הקשיים, ובכך לייעץ ולעזור לו להתמודד, או לבקש עזרה מהגננת או המורה, להזמין לו חברים ולתת לו כתף על מנת שידע שיש לו מקום מפלט.

על מנת לאזן בין סטרס לרגיעה עלינו לאפשר לילדים שלנו לעסוק בפעילות גופנית, תרגולי נשימה, תזונה ולאפשר להם לשחרר את התחושות שלהם ולדבר, גם אם הם רוצים לדבר על אותו נושא קשה כמה פעמים.

הכותבת היא מנטורית להורים ויועצת שינה לגיל הרך