טיפול מסור או ניוון ביכולות שלהם? כך נדע אם אנחנו מעודדים אותם להתפתח

אנחנו מקלחים אותם, מכינים להם ומפנים אחריהם, אבל יש שלב שהם צריכים ללמוד לעשות את הדברים האלה בעצמם, לא בשבילנו - בשבילם. אז מתי אנחנו מטפלים בהם וממלאים את תפקידנו כהורים ומתי אנחנו מנוונים אותם ומונעים מהם להתפתח?

ההבדלים

טיפול מסור הוא כאשר אנחנו עושים למען הילד שלנו דברים שהוא לא מסוגל לעשות. כשהוא כבר מסוגל לעשות מטלות כמו נעילת הנעליים, פינוי הצלחת, מקלחת באופן עצמאי, זה השלב שהטיפול המסור הופך לדחיקת העצמאות והיכולת שלו להתמודד בכוחות עצמו.

כתבות נוספות במדור "הורים ברשת":

• נמאס לכם להיות נהג ההסעות של הילדים שלכם? הכירו את האפליקציה שתעשה לכם חיים קלים
• הילד לא רואה טוב? זה יכול להשפיע גם על מצב הרוח והמשקל שלו
• הילד נכנס למיטה ונזכר שהוא רעב? כך תוכלו להפסיק את התופעה

המטרה

המטרה בסופו של דבר היא שככל שהילד שלנו גדל כך הוא עושה יותר ויותר דברים בכוחות עצמו עד שהוא מתנהל באופן מלא ללא עזרתנו. להעביר לילד שלנו את המקל לא הופך אותנו להורים פחות טובים אלא להיפך, כי בחיים הם יצטרכו ללמוד להתמודד לבד לא בנוכחותנו וחלק מזה הוא לתת להם להסתדר בכוחות עצמם כבר מהדברים הבסיסיים. כך באופן טבעי התפקיד ההורי שלנו יהפוך עם הזמן ליותר רגשי ופחות טיפולי.

הדרך

יש ילדים עם דחף טבעי לעצמאות ויש כאלה שצריך לעשות איתם דרך. לפעמים המעבר הוא קשה עבור הילד, אז אם הילד רוצה שתמשיכו לעשות עבורו ומתקשה לקחת את העצמאות, אנחנו נלמד אותו לעשות זאת בצעדים קטנים.

לדוגמא, הוא רוצה שנקלח אותו למרות שהוא מסוגל לבד, אז נתחיל בקטן, הוא יחפוף ואנחנו נעשה את הגוף ולאט לאט נעביר לו את המקל עד שיתרגל לעשות זאת בכוחות עצמו או אם הוא מתעקש שתנעלו לו את הנעליים, תתחילו מזה שכל אחד ינעל נעל אחת עד שהוא יקבל ביטחון ויעשה את כל המלאכה לבדו.

הכותבת היא מנטורית להורים ויועצת שינה לגיל הרך