מעבדות לחירות: הגרסה המשפחתית

תקופות של חגים הן תמיד תקופות עמוסות ולחוצות לכולם. עבור הורים, אלו הן תקופות מלחיצות במיוחד, והשבועיים האחרונים שלפני החג, כמו בכל שנה, היו סוערים בקליניקה. אחד אחרי השני הגיעו הורים שהפקידו בידיי את ספונות ליבם בכל הנוגע לקודש הקודשים- ההורות שלהם. מה עושים עם הילדים, איך נעבור את החופשה? ומה יהיה עם המריבות הבלתי פוסקות? או שכולם בעצם תוהים מה יהיה איתנו ההורים?

בחג הזה יצאנו, המשפחה שלי ואני, לטייל במדבר הצחיח. כי למה רק לדבר על יציאת מצריים ועל 40 שנה במדבר, אם אפשר ממש לחוות אותה?

אז צעדנו לנו במדבר, ואני כהרגלי חשבתי לי בעודי צועדת על סיפור יציאת מצרים שמסמל אולי יותר מהכל בעיני את סיפור ההורות של כולנו. הרובד הגלוי ביותר והמתבקש במידה, הוא לדבר על העובדה שבסיפור יציאת מצרים יוצאים מעבדות לחירות. כאילו מתבקש שאכתוב משהו על מתי אנחנו בעצם משתחררים מהתלות של הילדים בנו ומהקושי שבהורות, אז לא. אני רוצה להתמקד דווקא בנקודה אחרת.

אם ניזכר בסיפור יציאת מצריים נגלה שעם ישראל לא עבר מעבדות לחופש בכזו קלות. המעבר מעבדות לחירות היה דווקא מעבר קשה שדרש הרבה מאמץ, כוונה ועשייה רבה. זה לא היה מעבר מיידי של "זבנג וגמרנו" אלא מעבר שעבר דרך תחנה אחת ממושכת וארוכה שעניינה הליכה "קטנה" של 40 שנה במדבר. ביובש. בשממה. בריק. בלא לדעת. בקושי. ורק אז, אחרי דרך ארוכה ומאומצת, שרב בה הנסתר על הגלוי, הגיעו אל הארץ המובטחת.

מסע ההורות כמוהו כהליכה במדבר 40 שנים

כך אני מציעה להסתכל ההורות של כל אחד ואחת מאיתנו. אני לא באה להרוס מסיבות, בחיי, אני הראשונה שתגיד שלהיות הורה הוא האם והאב של כל השמחות. אבל יש הרבה עבודה בדרך לשמחה שההורות מספקת לנו. ומי שיחפש סיפוקים מיידיים, דרכים קלות לחירות מהירה, פתרונות קלים ו"טריקים שטיקים", מפספס במידה רבה את הליבה ואת העיקר שמהותו אינו בתוצאה המיידית כי אם בדרך.

____________________

כך תכינו את ילדיכם לעונת הרחצה

מעבדות לחירות: איך להיגמל מהחיתול?

איך לספר סיפור לפני השינה?

____________________

מסע ההורות כמוהו כהליכה במדבר 40 שנים. כל מי שהורה מבין ויודע שבמסע הזה אין וודאות ואין בו רגעי תהילה גדולים. אבל יש בו מלא רגעי חסד ואהבה טהורה ויש בו תהליך של צמיחה וגדילה והתפתחות אישית ומשפחתית מתמדת, שזו מתנה שכל מי שהופך להורה מקבל אותה.

גם כשנראה לנו שכלום לא קורה ואין התפתחות או התקדמות, זה לא נכון! כל יום קורה המון! זה תהליך ארוך שיש בו למידה עצמית ולמידה על האחר (הילד שלי). זה מסע שיש בו השקעה והליכה עקבית ועיקשת עם לב מלא אמונה בדרך, וידיעה פנימית עמוקה וחיובית שההליכה הנחושה תישא פרי ובסוף הדרך תתגלה הארץ המובטחת בדמות האדם הבוגר שהילד שלנו יהיה, ואותו נפגוש בגאווה וסיפוק כהורים בסוף המנהרה הזו שנקראת ילדות.

כל אלו יקרו בטוב אם נסכים לרעיון שאומר שאנחנו צריכים לצעוד במדבר. ללכת את הדרך. גם אם היא תיקח זמן. גם אם היא מקפלת בתוכה חוסר ידיעה וטעויות. ללכת את הדרך כולה ולהשקיע בה עם אמונה פנימית בילד שלנו ובנו שיש לנו את מה שצריך כדי שנלך יחד, הורה וילד, את הדרך לאורכה. הפירות בו יבואו. בזמן ובמקום הנכון.

נולד לכם ילד? מזל טוב! קחו 5 שנים קדימה ורק אז תתחילו להבין את המשמעות של המסע הזה שאתם רק בתחילתו. אבל כדי לצלוח אותו תצטרכו להצטייד בתיק מלא בהקשבה, חמלה, סקרנות, אהבת אדם ואהבת הילד, הרבה עידוד וגבולות פנימיים, שבסיסם בערכים הכי עמוקים שלכם. זו כל המהות של "והגדת לבנך" (ובתך, אם יורשה לי) שמקדשים בחג הזה. ההורות תיתן לכם את הזכות להעניק את מי ומה שאתם לילד שלכם כדי שתהיה לו צידה לדרך שלו, מתנת חיים מכם.

עם התפקיד מגיעות זכויות אך גם חובות רבים

בכניסה להורות תצטרכו להצטייד בהבנה שההורות אינה מצב אלא תפקיד. תפקיד שידרוש מכם להשאיר בחוץ את הביקורת, השיפוטיות, האגו והציפיות הגבוהות מדי. תצטרכו לסמוך על הילדים שלכם שהם יכולים לצעוד לבדם ולהתמודד עם נתיבי החיים שסללתם עבורם, עד שיוכלו לסלול כאלו עבור עצמם.

תצטרכו לקבל עליכם באהבה את העובדה שאתם יוצאים למסע הכי ארוך שאי פעם יצאתם אליו, אבל גם הכי מרתק ומשמעותי. ומבין כל המקומות שצרה עליכם ההורות, דעו שיש בכם את הכוח למצוא את הדרך לצאת ממצרים (המקום הצר), אל המדבר הפתוח שבו יש את כל המרחב להיות כל מה שתרצו להיות כהורים עבור הילדים שלכם.

חג הפסח הוא חג של התחדשות והתפתחות וצמיחה המאפשרים יציאה מחושך לאור גדול.

אז לסיום של חג ממש שמח, הנה 3 נקודות למחשבה שיעזרו לכם להמשיך לצעוד בדרך ההורית:

1. אתם לא יודעים הכל! הילד שלכם הוא חידה, בקטע טוב כמובן. צאו כל יום למדבר הפרטי שלכם לגלות מי הוא. כל המקומות שבהם האדם הכי נכשל, הם המקומות שבהם הוא היה בטוח שהוא יודע הכל. שחררו את הידיעה על מי זה הילד שלכם ופנו מקום ל'לא לדעת'. תשאלו שאלות במקום להצהיר הצהרות ולא תאמינו איזה עולמות מופלאים של מידע וקשר יתגלו בפניכם!

2. תשמחו בחלקכם! בכל רגע בחיים, המתנה הכי גדולה שתוכל להיות לכם הוא מה שכבר יש לכם. כברת הדרך שכבר עשיתם, המשפחה שלכם, זו שיצרתם, היא העדות לכל הכוחות והיכולות שכבר יש בכם. עדות לכל מה שיש בכוחכם עוד לעשות ולברוא. תזכרו את זה כשטוב לכם, תזכרו את זה כשפחות טוב לכם וזה יימלא אתכם בכוח.

3. תזכרו את חוקיות הצמיחה בחיים. ממש כמו בסיפור יציאת מצרים, זה מתחיל בעבדות. מכל הרגעים שנדמה לנו שאין מוצא, דרך רגעי הבילבול והריק, ורק לאחר מכן, מגיעים לארץ המובטחת, שהיא הפריחה והליבלוב המחודש. בכל רגע שקשה לכם, דעו שזה הסימן שאתם לגמרי בדרך הנכונה.

והכי חשוב לחג הזה, תעשו שיהיה לכם חג שמח וימים שמחים יחד. ספרו לילדים שלכם את המהות האמיתית של סיפור יציאת מצרים, סיפור על אופטימיות ועל היכולת של כל אחד מאיתנו לצאת ממצריים הפרטי שלו כל יום מחדש. חג שמח!

עדי הרפז בעלת M.A בייעוץ משפחתי, מדריכת הורים, מאמנת אישית ומשפחתית, נשואה ואם ל-3 בנים.

צילומי הלידה הטובים ביותר בעולם [brightcove_iframe video_id='parenthood-articles-044' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_6t6r9u4h' duration='1929']

צפו בתיעוד נדיר של תינוק שנולד בתוך שק מי השפיר [brightcove_iframe video_id='parenthood-articles-042' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_6wa505xv' duration='1929']

עכשיו זה מדעי: הנה השיר שיגרום לתינוק לחייך [brightcove_iframe video_id='parenthood-articles-038' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_n76rum3h' duration='1929']