ליב ואל - כדאי לתת שמות מיוחדים?
בר רפאלי ובעלה בחרו לבנותיהם את השמות ליב ואל. האם זה טוב לתת לילדים שמות מיוחדים או שמות לועזיים? ומה זה עושה לילדה כשיש לה שם של בן? אז מה אומרים המומחים?
בטח גם אתם דנתם לאחרונה עם חברים בשם אֶל, שהעניקה בר רפאלי לבתה השנייה (אחות של ליב), וגם אתם ודאי תהיתם מה עבר לאפרת גוש בראש כשקראה לבנה הבכור ג'וליאן ג'אגר וגם עד כמה ח"כ אורן חזן מאוהב בעצמו (ובאשתו) שקרא לבתו אורי (שילוב של אורן ורינת, רעייתו). יש כמובן עוד שורה ארוכה של שמות שמובילים להרמת גבה בסגנון, "מסכן הילד".
ומה לגבי ההורים שבוחרים להעניק לילדיהם שמות ממחוזות אחרים כמו אמיליה, אמה, שון וכדומה? (טיפ מאיתנו - תחשבו איך השם נשמע בחו"ל, ראו ערך מורן או דור), ולעומתם יש מי שמתעקש לא לצעוד קדימה אלא דווקא לאחור ולהעניק שם שכולו מחווה לסבא או סבתא (שנפטרו או שעדיין בחיים, מתוך כבוד ומחווה). ויש את אלו שהוגים שם מקורי שאף אחד לא מכיר ושהם אהבו את המצלול שלו.
אבל מעבר לבחירה עומד עתיד שלם של הילד שלכם, ויש לבחירת השם משמעויות והשלכות. "אני חושבת כי לשם של ילד/ה יש המון משמעות, מעבר למשמעות האנרגטית, נומרולוגית וכדומה - זה שם שאדם נושא כל החיים", אומרת גילת מלכאן סטיקלרו, פסיכולוגית קלינית, מומחית לטיפול בילדים ומשפחה, "בבחירת שם לא שגרתי אנחנו מכניסים מטענים נוספים לאלו שכבר יש לילד. למשל לקרוא לילד על שם של מישהו שנפטר עלול להעמיס את הציפייה לערוך תיקון ואנחנו מעמיסים חלומות ותקוות מיותרות. בייחוד אם זה מישהו שנפטר בטרם עת. גם בלי השם אנחנו מצפים ומשליכים המון על הילדים שלנו, וחבל להעניק שם מאתגר שעלול להוביל לעוד התמודדות מיותרת".
"להורים יש הרבה התמודדויות, התלבטויות ודילמות", אומרת רוני מרץ, פסיכולוגית חינוכית ורכזת התוכנית לפסיכותרפיה בילדים ונוער במכללת סמינר הקיבוצים, "הענקת השם היא אחת מהן. יש משהו בבחירת השם לתינוק/ת שמבטא את המחויבות והאחריות הרבה שבהורות. לנו, ההורים, השפעה רבה במי שאנחנו ובמה שאנחנו על הרך הנולד לשארית חייו. כיוון שאנו נותנים את השם לפני היכרות מעמיקה עם הרך הנולד, עוד לפני שגילה לנו מי הוא ומה אופיו, הרי שיש בהענקת השם הרבה מהשלכה של שאיפות, חרדות, ציפיות, קונפליקטים ועוד של ההורים".
"הרבה הורים בוחרים את השם לילדם בהתאם לחוויות שלהם עם שמם. יש הורים בעלי שם מיוחד שנהנו מהחוויה ויתנו גם לילדם שם ייחודי, ויש מי שסבל משם מיוחד ומקורי ויעדיף לתת לילדו שם מוכר ונפוץ. מבחינה זו מתן השם יכול לענות על משאלה לתיקון חוויות הילדות של ההורה, בבחינת 'זו ילדותי השנייה'. אין כאן מותר או אסור, רצוי או לא רצוי, לכל הורה/הורים יש אוטונומיה ושיקול דעת לגבי הבחירה וההתמודדות הצפויה. כמובן שיש הרבה משמעות לאופן הכללי של גידול הילד, למרקם היחסים בין הורים וילדים, ולאופיים של הילדים. יהיו ילדים שיישאו שם מקורי בגאון, ישמחו בייחודיותם וייהנו מהשאלות ותשומת הלב, בעוד אחרים יחושו חשופים ונבוכים".
מה לגבי שמות מקוריים?
"שמות יותר מדי מיוחדים או מוזרים גם עלולים להעמיס. במקום לפשט התמודדות אחת בחייהם, אנחנו גורמים להם להתעסקות מיותרת. הילדים הנושאים שמות מיוחדים נאלצים להסביר שוב ושוב את השם, לחזור עליו ובסופו של דבר להיות מושא ללעג ולעיוות השם הלא שגרתי", אומרת מלכאן סטיקלרו, "אני רואה על פניהם של ילדים שמגיעים אליי לקליניקה ונושאים שם מיוחד שכבר נמאס להם להסביר למה קראו להם ככה. ביום-יום ילדים מתמודדים עם המון עניינים חברתיים וזה ממש לא פשוט להעביר יום בבית הספר או בגן, בטח בגילאים הצעירים, אז שם מיוחד זה כבר יותר מדי".
מרץ מוסיפה כי, "אם הילד קיבל שם ייחודי שמעורר תגובות, חשוב שההורים ישתפו מגיל צעיר במשמעות השם וידגישו את אהבתם לשם ולכן נתינתו לילד/ה. אפשר לעזור לילד/ה לחשוב כיצד היה רוצה לענות לתגובות השונות ולהסביר לו שאנשים שונים אוהבים דברים שונים, יהיו כאלו שיאהבו את שמו ואילו אחרים יתקשו להתרגל אליו. מה שחשוב אלו תחושותיו שלו כלפי שמו וביטחונו בעצמו ובמי שהוא - ולא מה שהאחרים חושבים עליו ועל שמו. החוויה של הילד עם שמו קשורה ליכולת של ההורים לטפח ולטעת בו ביטחון עצמי ויחס חיובי כלפי עצמו. שימוש בשיקופים וחיזוקים חיוביים, אי השוואה בינו לבין אחרים, עידוד עצמאות ותחושת מסוגלות, אווירה של קבלה ללא תנאים, הזמנה לביטוי עצמי ולבחירה אישית ועוד, מחזקים את הדימוי העצמי של הילד ואת תחושותיו החיוביות כלפי עצמו".
מה דעתכם על אופנת השמות הבינלאומיים?
"בעשורים הראשונים של המדינה היה נהוג לעברת שמות לועזיים. הייתה בכך אמירה של השתייכות לארץ ולשפה העברית. ייתכן שהאופנה העכשווית של מתן שמות בינלאומיים בעלי ניחוח חו"ל משקפת מגמה של שינויים תרבותיים וחברתיים של גלובליזציה, ואולי גם שאיפות של ההורים לפריצה והצלחה מעבר לגבולות הארץ", אומרת מרץ.
"יש שמות בינלאומיים שכבר נטמעו והפכו למקובלים, אבל שם מוזר מדי עלול לגרום לילד/ה לסבול. זה מוסיף משקל מיותר. למשל אל של בר רפאלי מיוחדת מעצם היותה הבת שלה, שם שונה רק יוסיף לה התמודדות לדעתי", מוסיפה מלכאן סטיקלרו.
החלפת שם לילד בגיל צעיר - כן או לא?
"הילד עלול לחשוב שהשם שלו לא מתאים לו. הרצון של הילד להחליף שם בגיל צעיר עלול להעיד שהוא רוצה להיות מישהו או משהו אחר. לפעמים הפתרון הוא לא החלפת השם, בדומה לניתוח פלסטי שלא פוטר לרוב את הבעיות המסתתרות בעומקם של הדברים. אני מציעה לעצור ולחשוב מה חסר לילד, מה פספסנו, איך נוכל להעניק לו את מה שהוא צריך באמת ולתת מענה בדרך אחרת, עמוקה ומשמעותית יותר. לפעמים ילד נוטה לחשוב שאם רק יהיה לו שם אחר - הוא יהיה מאושר, מלא ביטחון או בעל תכונות אחרות", אומרת מלכאן סטיקלרו.
מרץ מוסיפה כי, "המשמעות העמוקה יותר של שם אינה הקריאה בו אלא המענה לו. השם הוא משהו שניתן לילד על ידי הוריו. באם הילד מקבל את שמו - הרי שמדובר במתנה, באם הילד לא מתחבר לשמו ובאופן עקבי לא חש נוח עמו, הרי שלא ניתן לחייבו להישאר עמו. חשוב כמובן לתמוך בילד ולהרגיש האם הקושי אכן נעוץ בשם ולא קושי עמוק יותר בקבלה של הילד את עצמו, כי אז שינוי השם לא בהכרח יעזור".
איך משפיעים שמות יוניסקס על הצאצא?
"אנו חיים בעידן היוניסקס. הוסרו גבולות וגדרות רבים של הסדר החברתי הישן, מוסכמות שונו, וכמו שאין כבר צבעים נפרדים לבנים ובנות, כך גם בשמות יש פחות הבחנה", אומרת מרץ, "לפני שנים השם רוני או יובל היו שמות מובהקים של בנים, ואילו היום חל היפוך ואלו שמות שמקובל יותר לבנות. מדובר בתהליך המבטא אולי משאלה לבטל את האבחנה המגדרית בין תכונות גבריות ונשיות ולאפשר לילד או הילדה ייחודיות שהיא מעבר לג'נדר. לדעתי יש בכך בחירה אמיצה בשינוי ואמירה הדוגלת במשמעות אישית על פני מוסכמות חברתיות, שהיא לגיטימית יותר בתקופתנו".
"לאחרונה יש יותר ויותר בנות עם שמות מובהקים של בנים, כמו עומר או גיא. אולי זה מבטא ציפייה של ההורים למעיין טום בוי או שובבות מצד הילדה, מבחינה אנרגטית. אני שואלת שוב - למה צריך עוד התעסקות והתמודדות? למה שהילדה תצטרך להסביר שוב ושוב שהיא בת ולא בן? לא כל מיוחד הוא חיובי, בעיני עדיף להעביר לילד מסר שהוא מיוחד באשר הוא - בשל התכונות שלו, האופי שלו, הכישורים שלו - ולא בגלל השם", מוסיפה מלכאן סטיקלרו, "שכל הורה ישאל את עצמו לפני הענקת השם מה ירגיש הילד עם השם? האם ירגיש שלווה, נינוחות וביטחון או תסכול סביב הגחמות של ההורים. שווה גם לשאול את עצמנו - מה מושך אותנו להיות כל כך מיוחדים?".
היא מוסיפה ואומרת לסיום כי, "ילדים הם השלוחה שלנו והגאווה שלנו אבל הם גם עומדים בפני עצמם. עלינו להתחשב במתן השם מה נכון וטוב להם בפני עצמם, במנותק מאיתנו".