מה ידוע על ידועים בציבור?

בחברה המערבית של ימינו ישנן צורות שונות של התאגדויות חיי משפחה. זוגות רבים חיים יחד ללא טקס נישואין. חלקם, בשל מניעות דתית, דוגמת: חסרי דת, זוגות מעורבים, מי שדתם מוטלת בספק, זוגות חד מיניים, פסולי חיתון כגון: ממזרים, כהן וגרושה, זוגות חד מיניים וכדומה. אחרים, מתוך בחירה בשל חוסר אמון או רצון להיכנס תחת מוסד הנישואין. אחרים מנהלים זוגיות שכזו לאחר שהתגרשו או התאלמנו בפרק ב' של חייהם. אחרים נמנעים ממוסד הנישואין ממניעים אידיאולוגיים או כלכליים ואחרים פשוט מנהלים זוגיות נוספת, מתמשכת וממשית בעודם נשואים לאחרים (מנהלים חיים כפולים).

 

עד כה טרם נחקק חוק הידועים בציבור המגדיר במסגרת חקיקתית אחת את כל זכויותיהם וחובותיהם של הידועים בציבור ואין רשימה סגורה של מקרים או מבחנים חיצוניים בעניינם. יחד עם זאת, יותר ויותר מוצאים אנו חקיקות ספציפיות המגדירות את זכויותיהם והכללתם בסעיפי ההגדרות. כך או כך, מוסד הידועים בציבור מקנה לבני זוג המוכרים ככאלה, זכויות רבות הזהות לאלו של זוגות נשואים.

 

מי נחשבים ידועים בציבור ומהן זכויותיהם?

באופן כללי, ידועים בציבור הינם בני זוג שאינם נשואים, המקיימים יחסי שיתוף מלאים ומנהלים משק בית משותף. להבדיל מזוגות נשואים, אדם המבקש לקבל זכויותיו כידוע בציבור נדרש בראש ובראשונה להוכיח דבר היותו ידוע בציבור. נטל ההוכחה המוטל על כתפיו הינו גבוה ומשתנה ממקרה למקרה על פי נסיבותיו. כדי שאדם יוכר כידוע בציבור עליו להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים:

3     
1. חיי משפחה ואישות - קיומם של חיים אינטימיים שהושתתו על יחסי האהבה וחיבה, מסירות ונאמנות והמציגים מציאות של צדדים אשר קשרו את גורלם זה בזו כאילו היו בעל ואישה.
2. ניהולו של משק בית משותף - שהינו נגזרת של חיי משפחה משותפים לא מתוך צורך אישי, נוחות או כדאיות אלא ממשיים.

בנוסף לשני תנאים אלו, בעת פרידה או מוות ולצורך הכרה בזכויות רכושיות של ידוע בציבור - לא די להראות כי הצדדים ניהלו חיי שיתוף, אלא גם כוונה מפורשת של הצדדים לשתף האחד את האחר ברכושם.

 

ראוי לציין שהגם שאלו התנאים הכללים שנקבעו, בפסיקה ניתן למצוא מקרים רבים בהם בתי המשפט חרגו מההגדרות היבשות הנ"ל והרחיבו את המושג של ידועים בציבור גם על בני זוג שלא גרו תחת אותה קורת גג ואף הכירו כמפורט לעיל בידועה בציבור במקרה בו בן זוגה ניהל מערכת יחסים נוספת על פניה ללא נישואין.            

פרק הזמן שנדרש לאותם חיים משותפים משתנה ממקרה למקרה על פי נסיבותיו. כך למשל הכירו בתי המשפט בבני זוג כידועים בציבור לאחר שניהלו זוגיות בת שלושה חודשים בלבד, במסגרתה התגוררו תחת אותה קורת גג, זאת מאחר והוכחה כוונת שיתוף מוחלטת שהתקיימה בין בני הזוג. מאידך, במקרה אחר בו חיו צדדים יחד במשך 20 שנים, לא הוכרו בני הזוג כידועים בציבור לצורך חלוקת רכוש מאחר ולא הוכח יסוד כוונת שיתוף ביניהם.

זכויות ידועים בציבור במס הכנסה ובביטוח הלאומי

ידועים בציבור זוכים לנקודת זיכוי במס הכנסה כאילו היו רווקים ומשלמים מס מופחת אם יש להם ילדים. בנוסף, זוכים ידועים בציבור ליחס השווה לזה של זוגות נשואים בכל הנוגע לזכויות וההטבות במוסד לביטוח לאומי, בקבלת משכנתאות ועוד.           

זכויות הירושה של ידועים בציבור
סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1955 קובע כי: "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף, אך אינם נשואים זה לזו ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר, רואים את מי שנשאר בחיים, כאילו המורש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו הם היו נשואים זה לזה והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שאותה השאיר המוריש". דהיינו: בכל הנוגע לזכויות הירושה של ידועים בציבור - בהעדרה של צוואה, היסודות שעל ידוע בציבור להוכיח על מנת לזכות בירושת בן הזוג הינם כדלקמן: 1. ניהול חיי משפחה; 2. ניהול משק בית משותף; 3. להראות כי איש מהם לא היה נשוי לאחר באותה עת.

 

זכויות פנסיוניות של ידועים בציבור

במקרה שבני זוג חיים כידועים בציבור ואחד מהם הולך לעולמו, בהעדר הוראה אחרת בצוואה, בן הזוג שנותר בחיים זכאי לזכויות הפנסיוניות של המנוח כמו גם לקצבת השארים מאת המוסד לביטוח לאומי. לצורך הכרה בזכויות הפנסיה של בן זוג בקרנות הפנסיה השונות או לצורך קבלת קצבת השארים מהמוסד לביטוח לאומי, נדרש בן הזוג להוכיח חיי משפחה, ניהול משק בית משותף וכן לצרף תצהירים של חברים או בני משפחה שהכירו את בני הזוג ויכולים להעיד על הקשר ביניהם משך כל השנים. בנוסף, יש להציג מסמכים וראיות לאותו שיתוף, כדוגמת חשבון משותף, כתובת מגורים משותפת, רכישות משותפות, תמונות משפחתיות משותפות משך כל השנים וכדומה ראיות שנדרשות על ידי קרן הפנסיה. כל מחלוקת שלא תהיה בין קרן הפנסיה או המוסד לביטוח לאומי לבין מי שמבקש הכרתו כידוע בציבור - מתבררת בבית הדין האזורי לעבודה באמצעות תביעה שיהיה על הזכאי שלא הוכרו זכויותיו אצלם להגיש כנגדם. בנוסף לאמור, ידוע בציבור של עובד שנפטר, זכאי גם לקבל פיצויי פיטורין שהגיעו לבן הזוג שהלך לעולמו.          

רכוש, שיתוף וחלוקת רכוש של ידועים בציבור

כפי שציינתי לעיל, העובדה כי בני זוג ידועים בציבור ניהלו משק בית משותף אינו מספיק להוכחה הנדרשת בבתי המשפט לקיומו של שיתוף קנייני ביניהם במסגרת דיון רכושי. להבדיל מבני זוג נשואים, ידועים בציבור יכולים לנסות ולהתכחש למהות מערכת היחסים ששררה בינם לבין בן הזוג האחר ולכן ובנוסף לתנאים המצטברים של חיי משפחה וניהול משק בית משותף בכל הנוגע לדיון הרכושי, על בן הזוג המבקש להכיר בזכויותיו ברכושו של האחר בין אם ברכוש ספציפי ובין אם בכולו, להוכיח כי התקיימה ביניהם כל השנים "כוונת שיתוף". נטל הוכחה זה הינו כבד יותר מזה החל על בני זוג נשואים. מרגע שמוכח האמור, המשטר הרכושי שחל על ידועים בציבור זהה לזה של זוגות שנישאו לפני שנת 1974 (עליהם חל חוק יחסי ממון בין בני זוג) וקרוי "הלכת השיתוף".        

מזונות ידועה בציבור בעת פרידה או בעת מוות מהעיזבון
לידועה בציבור אין זכות חוקתית למזונות אישה כפי שיש לאישה שנישאה כדת משה וישראל. באופן כללי, הדין העברי מטיל על בעל חובה לזון את אישתו כל עוד הוא נשוי לה ואולם, לא כך באשר לאיש שחי עם אישה ללא נישואין. למרות זאת, קבע בית המשפט העליון את העיקרון לפיו גם ידועה בציבור זכאית למזונות מבן זוגה כשמקורה של חובה זו איננו מהדין העברי כי אם מכוח הדין האזרחי. חובה אזרחית זו, ככל ומוכרת, מושתת על הסכמה חוזית שנרקמה בין בני הזוג הידועים בציבור, בין אם בכתב ובין אם בעל פה או בהתנהגות. בפסיקותיהם לעניין זה מתייחסים בתי המשפט לעקרונות המקובלים בדין האזרחי ובכללם: עקרונות הצדק, תום הלב, היושר, ההגינות, עקרון ההסתמכות וכדומה. הפסיקה אף הכירה בזכאותם של ידועים בציבור ליהנות מ"דמי הסתגלות" וכהגדרתם בפסיקה: "מזונות משקמים" עם הפרידה מבן/בת הזוג בעל/ת היכולות הכלכליות הגבוהות יותר מהאחר/ת. כמו כן, לידועה בציבור גם הזכות למזונות מהעיזבון בעת פטירת בן הזוג. מלבד אלו, הוכרה זכאותם של ידועים בציבור לפיצויים נזיקיים, אם וככל שבן הזוג נפטר בנסיבות המזכות בפיצויים (לדוגמא אם נפטר בעת שירותו הצבאי/משטרתי או בעקבות תאונת עבודה וכדומה) - כל זאת, במידה ויוכרו כתלויים כהגדרתם בפקודת הנזיקין.

 

מזונות ילדים של ידועים בציבור
ילדים שנולדו במסגרת מערכת יחסים של ידועים בציבור זוכים לאותו יחס משפטי של ילדים שנולד במסגרת נישואין. כך לעניין אפוטרופסות, כך לעניין החיוב במזונות, זכויות ירושה וכדומה.        

ראוי לציין עוד כי היות ומעמדם של ידועים בציבור אינו מוסדר עת תום בחקיקה מסודרת ואחידה - יכולים להיווצר מצבים אבסורדים בהם אישה תיחשב כידועה בציבור של אדם לצורך קבלת פנסיה אך לא תיחשב כידועה בציבור בכל הנוגע לפן הרכושי וחלוקתו. 

הסכם לחיים משותפים וצוואה
לאור הבעיות העלולות להתעורר בכל הנוגע להוכחה והכרה באיש או אישה כידועים בציבור ופועל יוצא מכך, בזכויות שהם זכאים להן בעת פרידה או מוות - מומלץ לציבור שבוחר או חי מכורח מציאות כידוע בציבור, להסדיר את כלל ההיבטים המשפטיים הנובעים ממערכת יחסים זוגית זו ולערוך מבעוד מועד הסכם לחיים משותפים שיסדיר את מערכת היחסים, מעמדם וכיצד יתנהלו חייהם המשותפים ובכלל זה: שיתוף/הפרדה בהכנסות, חלוקת הוצאות וכל הקשור בהן, ניהול חשבון משותף וכדומה וכן לקבוע במסגרתו גם כיצד יתנהל הרכוש (בין זה שנצבר קודם לזוגיותם ובין אם לאחריה במאמץ משותף וזה שיצטבר בעתיד), מה יקרה במקרה של פרידה או מוות ועוד. הסכם לחיים משותפים אינו כפוף לאישורו של בית המשפט והוא תקף מרגע חתימתו. יחד עם זאת, אני ממליצה לכל לקוחותיי לאשר את ההסכם בבית המשפט על מנת להקנות לו תוקף חזק יותר. בנוסף, מומלץ גם  לערוך במקביל  צוואות שתבטחנה מה יקרה עם הזכויות והרכוש במקרה של מוות ואשר בנוסף להסכם לחיים משותפים תמנענה מלחמות וחיכוכים עם יתר בני המשפחה במות מי מהם.

 

 

***כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואינה מהווה המלצה לעשיית פעולה משפטית או הימנעות מעשייתה