אינטליגנציה דיגיטלית: אי השיוויון בישראל מתבטא גם ברשת

אי-השוויון בישראל הוא בעיה מוכרת, אך למרות פרוייקטים כמו "מחשב לכל ילד", הפער נשמר ושולח את תושבי הפריפריה לחיים עם יכולות דיגיטליות נמוכות

זמן צפייה: 06:54

מאת: חנה דורסמן

אין ספק שבמבט כולל, הדור הנוכחי הוא דור דיגיטלי, אשר באופן יחסי מתעלה על הוריו בכל הנוגע למיומנות שליטה במחשבים, במכשירים סלולריים ובכל אשר יש לרשת להציע. אולם מבט ברזולוציה גבוהה יותר, על מה שמתרחש בקרב פלחים שונים באוכלוסייה, חושף כי אותו דור דיגיטלי אינו עשוי מקשה אחידה. אמנם הוא מתעלה על הדור הקודם ביכולותיו הדיגיטליות, אך השוואה בין קבוצות שונות בתוכו מעלה כי יכולות אלו גבוהות במיוחד בקרב ילדים ונוער מרקע סוציו-אקונומי גבוה, ונמוכות למדי בקרב ילדים ונוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, אשר באים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. במילים אחרות, גם בעולם הדיגיטלי משועתקת ההיררכיה ונשמרים הפערים.

נכון שלמדינות המפותחות יש בסך הכל כוונה טובה. רובן פתחו ביוזמות בסגנון "מחשב לכל ילד" (זוהי שמה של יוזמה ישראלית שנוסדה בשותפות בין אנשי עסקים, קרנות וחברות ובחסות ממשלת ישראל), ובמקביל משרדי חינוך ברחבי העולם מעודדים שילוב של טכנולוגיה בלמידה, באופן כלל ארצי שאינו ייחודי רק לאוכלוסיות מבוססות. אך על אף מגמות מבורכות אלו, מחקר של מכון Pew בארה"ב מזהה כי הפער הטכנולוגי נשמר - בין אם במידת השימוש בפועל בכלים טכנולוגיים בתוך הכיתה (נפוץ הרבה יותר ביישובים מבוססים), ברמה אליה מגיעים המורים בשימוש הטכנולוגי (מבחינה פדגוגית, גיוון טכנולוגי, העמקה) ולבסוף מזוהים פערים בדרגת המיומנויות והיכולות של התלמידים. מסמך שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדת המדע והטכנולוגיה מעיד כי מגמה זו מתקיימת גם בישראל: בקרב אוכלוסיות מוחלשות, בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, יוצאים תלמידים לעולם כאשר ה"אינטליגנציה הדיגיטלית" שלהם נמוכה יותר.

גם בעולם הדיגיטלי משועתקת ההיררכיה ונשמרים הפערים
גם בעולם הדיגיטלי משועתקת ההיררכיה ונשמרים הפערים

באילו היבטים מתבטא הפער הדיגיטלי בין הפריפריה למרכז?

אם נרצה להתייחס גם להיבט זה בבואנו לצמצם את הפערים החברתיים, יהיה עלינו לשאול – באילו היבטים יכול להתבטא הפער הטכנולוגי/דיגיטלי? הרי לחפש בגוגל, או לפרסם תמונה באינסטגרם – אלו דברים שרוב בני הנוער יודעים לעשות. אז אילו יכולות בדיוק חסרות לאוכלוסיות המוחלשות? תשובה לכך ניתן למצוא במאמר שפרסם הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum), בו זוהו והומשגו כמה רמות של יכולות דיגיטליות. הראשונה היא אזרחות דיגיטלית - היכולת לפעול בעולם הדיגיטלי ולהשתמש במשאבי הטכנולוגיה בצורה אחראית ואפקטיבית.

עוד באסיפת הורים

איך לחנך ילדים לצרכנות נבונה?

מה מרגישים ילדכם בזמן חלוקת תעודות?

כך תשכנעו את הילדים לאכול ירקות

השנייה היא יצירתיות דיגיטלית: כיום לא מספיק לדעת לחפש מידע ברשת. בתוך אוקיינוס של אינפורמציה, צריך לדעת לברור, לבקר, למיין, להצליב – ובעיקר לדעת ליצור ידע חדש, בעולם של קוד פתוח, של דמוקרטיה מסוג חדש ברשת ושל משקל רב לחכמת ההמונים.

הרמה השלישית שהוגדרה היא יזמות דיגיטלית: היכולת לנתב את המיומנויות השונות לשם התמודדות עם אתגרים חברתיים, סביבתיים, כלכליים ואחרים, ברמה המקומית, הארצית או הגלובלית. היכולות השונות האלו לא בהכרח נלקחות בחשבון, בבואנו לנסות לצמצם את הביטוי הדיגיטלי של הפערים החברתיים.

עם אילו יכולות דיגיטליות אנחנו שולחים את ילדינו לעולם?
עם אילו יכולות דיגיטליות אנחנו שולחים את ילדינו לעולם?

אי-השוויון בישראל הוא בעיה מוכרת. בדומה להיבטים אחרים, גם בהיבט הטכנולוגי/דיגיטלי, המניע לצמצם את אי-השוויון הוא כפול ומכופל. ראשית, משום שזוהי זכותם של הילדים הגדלים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית - מגיעה להם נקודת פתיחה הוגנת, כפי שמקבלים כל השאר. אך גם מעבר לכך, מניע נוסף הוא כי מגיע לכולנו. מגיע לנו כחברה למצות את פוטנציאל היזמות, החדשנות וההייטק שקיים בנו. על אף הדימוי הנפוץ של ישראל כמעצמת סטארט-אפ, דו"ח של חברת מקינזי שפורסם ב-2012 מעיד כי אמנם קיים גרעין חזק של הייטקיסטים ישראלים בולטים, אך זוהי קבוצה קטנה שמאפייניה אינם מצליחים "לזלוג" לזירות אחרות. שירותי הממשלה – בריאות, רווחה, חינוך ועוד – עדיין לא הדביקו את הפער. גם עסקים קטנים אינם בהכרח נהנים מרוח הקדמה, וממשיכים לא פעם לפעול לפי מודל מיושן.

האם אנחנו באמת מעצמת סטארט-אפ?

דוגמא נוספת להכרה בפער ולצורך להתמודד למולו, נמצאת בתוכנית ראש הממשלה, להגדלת כוח האדם המיומן בתעשיות ההיי־טק. עלות התוכנית היא כ–900 מיליון שקל ל-6 שנים, ומטרתה לשמור על מעמדה של ישראל כמוקד עולמי של מרכזי מו"פ ושל חברות סטארט־אפ. התוכנית באה לתת מענה למחסור הקיים במשק בכוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק, הן באמצעות שיפור ההון האנושי הקיים בישראל בתחום זה והן באמצעות הבאת עובדים מיומנים מחו"ל. לפי דו"ח של רשות החדשנות מיוני, לתעשיות החדשנות הישראליות יחסרו בעשור הקרוב יותר מ–10,000 מהנדסים ומתכנתים.

הפערים החברתיים בישראל עמוקים ובאים לידי ביטוי במגוון תחומי חיים. וכמו בזירות האחרות, גם ביטויי אי-השוויון בזירה הדיגיטלית מחייבים פעולה של כולנו לשם צמצומם: מערכת החינוך, המגזר השלישי, גופי חינוך בלתי-פורמלי וגם של כולנו כאזרחים. בעולם דיגיטלי, אשר צועד קדימה בקצב מסחרר, לא ניתן לילדי הפריפריה להישאר מאחור.

חנה דורסמן היא מנכ"לית עמותת 'חינוך לפסגות' הפועלת לצמצום פערים חברתיים

עוד באסיפת הורים

הילד שלכם חזר עם תעודה גרועה? כך תדעו שאינכם הורים כושלים [brightcove_iframe video_id='parenthood-articles-034' autoplay='0' credit='' kid='1_8lkyuzlu' duration='1929']

ערוץ רשת 13, כל תוכניות הטלוויזיה, החדשות והכתבות לצפייה ישירהערוץ רשת 13, כל תוכניות הטלוויזיה, החדשות והכתבות לצפייה ישירה

            app-store-buttongoogle-play-button

            © כל הזכויות שמורות לחברת רשת מדיה בע״מ