סקירה: מצלמות DSLR

במשך יותר מתשעה חודשים ניסו עורכי מדור המחשבים בנענע לגרום לי לחזור לכתוב פה כל מיני מדריכי צילום. אבל כמו בכל הריון ממושך, גם כאן היה צורך בהתערבות חיצונית. זו באה בדמותה של הצעה שאי אפשר לסרב לה: קח מצלמות, שחק איתן ותראה אם יוצאת מזה כתבה.

אבל לפני שנתחיל להתעסק במצלמות עצמן, ראוי שנבהיר מראש דבר אחד: בימינו כבר אין בשוק מצלמות DSLR רעות. החברות שמייצרות אותן הן יצרניות מכובדות ובעלות מוניטין רב שנים. בפלח שוק זה הלקוחות קונים אך ורק מיצרנים בעלי שם, כיוון שמדובר בהוצאה לא מבוטלת ואף אחד לא ממהר לשים את כספו על קרן הצבי.

K10D של Pentax

ה-K10D היא אחת המצלמות היקרות שבדקנו, אך היא תעניק לכם תמורה מצוינת להשקעה. זוהי מצלמה שאינה משוייכת לקטגוריית ה-Entry Level, אלא ל-Prosumer - חובבנים רציניים - עליה נמנות מצלמות יקרות בהרבה, כגון Canon EOS 30D וה-Nikon D200.

ה-K10D מרגישה יציבה ואיכותית. גוף המצלמה בנוי ברמת גימור גבוהה, ונותן הרגשה של אחיזה במצלמה "אמיתית" ביד, ולא סתם צעצוע פלסטיק שבמקרה יכול ללכוד תמונות. הגוף עשוי מפלסטיק קשיח בגימור משובח ועמיד לפגעי מזג האוויר. אפשר לצאת איתה החוצה גם ביום גשום, מבלי לפחד שטיפות קטנות ישלחו אותה לעולם הבא. היא כבדה למדי (793 גרם ללא עדשה), מה שמהווה יתרון בעת הצילום (אחיזה טובה ויציבה) וחסרון בשאר הזמן (לא קל לסחוב אותה על הצוואר זמן ארוך מדי).

תפריטי השליטה של המצלמה הם אות ומופת לתכנון ממשקים. הם אינטואיטיביים ומוצגים בצורה מוצלחת על גבי מסך התצוגה, ולא צריך לנחש איפה נמצא מה - הכל אפשרי ונגיש בצורה מעוררת הערכה.

בהתאם למחירה, המצלמה מציעה פיצ'רים מתקדמים יותר מהמתחרות. יש לה חיישן CCD של 10 מגה-פיקסל, מנגנון לייצוב תמונה, מנגנון לניעור אבק מהחיישן, אטימות בפני אבק ומים (לא כדאי לטבול אותה, אבל בהחלט אפשר לצאת לצלם ביום סגריר), 11 נקודות מירכוז עדשה (אוטו-פוקוס), תמיכה בשני פורמטים של תמונות RAW (אחד של פנטקס והשני של אדובי), טיפול ועריכת תמונות על גבי המצלמה, ISO אוטומטי גמיש, מסך LCD בגודל 2.5 אינץ' בזווית צפיה רחבה ועוד. המצלמה תומכת בכרטיסי זיכרון בפורמט SD (עד לנפח של 2GB) ובכרטיסי SDHC, פורמט SD חדש שמגיע בנפחים גדולים בהרבה (עד 8GB נכון לעכשיו).

העדשה המובנית של המצלמה, 18-55mm F3.5-5.6, מפיקה מה-K10D תמונות טובות מאוד, והשבועות שבילינו עם המצלמה היו מהנים במיוחד.

עם תג מחיר של כ-6,400 ש"ח, ה-K10D של Pentax היא לא תענוג זול, אך היא תתאים לצלמים מנוסים יותר, שכבר עברו מצלמה או שתיים בחייהם.

D80 של Nikon

ה-D80 היא מצלמת החובבים-פלוס של Nikon, שמחליפה את ה-D70. היא קיבלה לא מעט פיצ'רים מה-D200 היוקרתית יותר, ביניהם 11 נקודות מירכוז עדשה (אוטו-פוקוס) לעומת חמש נקודות בקודמתה, מנוע עיבוד תמונה מהיר, עינית תצוגה גדולה ונוחה, טווח רגישות (ISO) גבוה במיוחד של 100-3200, תמיכה בכרטיסי SD ו-SDHC, עריכת תמונות על גבי המצלמה, ממשק משתמש אינטואיטיבי ונוח ועוד.

אחד היתרונות הגדולים ביותר של ה-D80 דווקא לא מתבטא במפרט שלה, אלא בהנדסת האנוש המצוינת. אהבנו במיוחד את האיזון אליו הצליחה Nikon להגיע בין יציבות בצילום לנוחות נשיאה: המצלמה יושבת נכון ביד בשעת צילום, ומאידך, לא גורמת לנקע מיידי כשמסתובבים איתה על הצוואר.

כמו ה-K10D, ערכה הכוללת את ה-D80 ועוד עדשת 18-50 מ"מ צפויה לעלות כ-6,400 ש"ח. ואם כבר דיברנו על מחיר, כאן המקום לציין שהדר פוטו, יבואנית Nikon לישראל, סירבה לשלוח לנו מצלמה לבדיקה או למסור לנו פרטים אודות המצלמות שביקשנו לסקור. חבל שבחברה לא ממש סומכים על המוצר שהם מפיצים או על עיתונאים בכלל.

EOS 400D של Canon

בניגוד לשתי המצלמות הקודמות, ה-400D של Canon היא דוגמה מצוינת למצלמת Entry Level. היא מיועדת לצלמים חובבים שזוהי מצלמת ה-DSLR הראשונה שלהם ורוצים מוצר טוב במחיר שפוי. ה-400D היא היורשת של 300D, המלכה האם של הקטגוריה ושל ה-350D שבאה אחריה. באופן כללי, היא נחשבת לסובארו של עולם הצילום - עממית, אמינה, זולה, נפוצה ומשתלמת, אבל גם משעממת.

הרושם הראשוני שהותירה עלינו ה-EOS 400D לא היה מוצלח במיוחד, בעיקר בגלל שהגיעה באותו הארגז של ה-Pentax. הגוף שלה עשוי פלסטיק פשוט למדי, וכשאחזנו אותה ביד היא הרגישה קצת כמו צעצוע. אבל אחרי שכבר יצאנו איתה למסע צילום או שניים, התקשינו להשאיר אותה בבית. מדובר במצלמה נוחה לנשיאה (קלה למדי 556 גרם ללא העדשה) שיושבת היטב בכף היד ומפיקה תמונות טובות מאוד. בשילוב עם עדשת הקיט שהגיעה איתה - היא היתה אחראית לצילומי המאקרו הטובים ביותר מכל המצלמות האחרות.

אז נכון שחלק מהפיצ'רים שלה נוצצים פחות מאלו של שתי המצלמות הקודמות שסקרנו (תשע נקודות מיקוד אוטומטיות לעומת 11, למשל), התפריטים שלה קצת פחות גמישים והעיצוב שלה הרבה פחות מוקפד מזה של ה-Pentax, אבל היא זולה מהמתחרות באופן משמעותי - כ-5,500 ש"ח למצלמה ועדשת 18-55 מ"מ.

יתרון בולט נוסף שלה הוא תקופת האחריות הארוכה שהיבואן מספק: שלוש שנים. זאת, לעומת שנתיים במקרה של Pentax.

בסופו של דבר היא מספקת תוצאות מצוינות ומומלצת בחום לא רק למי שאלו צעדיו הראשונים בתחום, אלא גם לוותיקים שביניכם.

E-400 של Olympus

המצלמה האחרונה שהגיעה לבדיקה היא ה-E-400 של אולימפוס. נכון ש-Nikon ו-Canon הן שתי היצרניות ששולטות ללא עוררין בשוק מצלמות החובבים, אך כאן המקום לציין שיש חלופהה גם למי שלא מרגיש בנוח עם ההגמוניה שלהן.

ה-E-400 היא מצלמת DSLR במשקל זעיר. באולימפוס הגדירו אותה כ"אולטרה קומפקטית ואולטרה קלה", וזו אכן הגדרה מדויקת להפליא. היא שוקלת 435 גרם בלבד ומגיעה עם שתי עדשות קיט מסדרת ED, שבנויות בצורה ייחודית המעניקה גם להן משקל זעום. התוצאה מרשימה למדי בכל שנוגע לנוחות הנשיאה, אבל לוקח זמן להתרגל לגזרתה האנורקטית ולחוסר היציבות המתלווה לכך.

מבחינת מאפיינים, ל-E-400 אין במה להתבייש, על אף שהיא לא המצלמה המשוכללת מבין הארבע (רק שלוש נקודות מיקוד לעומת התשע של Canon וה-11 של Nikon ו-Pentax). איזון הצבע של המצלמה נותן תוצאות טובות למדי, והתפריטים, אף שאינם סקסיים במיוחד, מוצגים בצורה נוחה ומאפשרים שליטה מהירה במצלמה. המצלמה כוללת 31 מצבי צילום קבועים מראש, שמאפשרים לצלם החובב ביצועים אופטימליים במצבי תאורה שונים כגון חוף הים, אור נרות, שקיעות, צילומי מאקרו, צילומים תת מימיים ועוד.

באופן כללי, ה-E-400 היא מצלמה טובה למדי, אולם גולת הכותרת ברכישתה הינה ללא ספק העדשות: הערכה כוללת קיט עם שתי עדשות (לעומת עדשה אחת בלבד בשאר המקרים), האחת עדשת 14-42 מ"מ והשניה 40-150 מ"מ, המספקות כיסוי נאה של הרבה מאוד נושאי צילום.

יתרון נוסף של העדשות הללו נעוץ בשיטת "ארבעה שלישים" עליה הן מבוססות, שמאפשרת נדידה בין יצרני המצלמות השונים התומכים בפורמט זה (אולימפוס, קודאק, לייקה, סאניו, פאנאסוניק, סאניו, פוג'י וסיגמא). משמעות הדבר היא שמי שרוכש את המצלמה הזו היום, בהחלט יוכל להתקין את העדשות שלה במצלמות של יצרנים אחרים.

עם תג מחיר של כ-6,000 ש"ח, מדובר ללא כל ספק ברכישה מצוינת לצלם המתחיל.

העדשה קובעת

בסופו של דבר, כמו שהסביר לנו סוחר מצלמות ותיק, גוף המצלמה זה לא מה שחשוב - אותו תמיד אפשר להחליף ולשדרג, ובסך הכל, מרבית המצלמות שזמינות היום מפיקות תמונות נפלאות. מה שבאמת חשוב הן העדשות, שנשארות איתכם הרבה יותר זמן. ובשורה התחתונה, עדשה טובה היא זו שהופכת תמונה טובה למושלמת.