לוחמי הצללים: האנשים שמאחורי ההסברה ששטפה את הרשת

מלחמת "חרבות ברזל" עוד תקשור לעצמה תארים לא מחמיאים עד שתיגמר, אבל בינתיים אפשר כבר להכריז עליה כעל המלחמה הראשונה שבה נעשה שימוש בבינה מלאכותית. זה אמנם לא אמצעי לחימה לשדה הקרב, אבל הנוכחות שלה מורגשת היטב בחזית הדיגיטלית - מהפיכתו של יוסף חדאד לסופרמן מרחף ועד הפיכת עזה של 2023 לנובה של 2030. מי האנשים שעומדים מאחורי ההסברה ששטפה את הרשת?

מיאה ובלה ליימברג | כתבת מגזין
גיבורות השעה - מיאה ובלה ליימברג | צילום: גיא אגא

הפיד שלנו, כמו גם החיים שלנו, מתחלק ללפני ואחרי השבעה באוקטובר. סרטונים על קרמים לפנים התחלפו במהרה בסרטוני הזוועות שהפיץ חמאס, ואת הרשתות שטפו מאות תמונות בחסות הבינה המלאכותית. אלו היו ימים שבהם הרשת הפכה לגן חיות וירטואלי: אריות, לביאות ונמרים הוקמו לתחייה וסימלו את חיילי צה״ל הגיבורים שאף אחד לא יכול עליהם. כשאלו לא היו חיות עוצמתיות, היו אלו כתבי החדשות, שמסקרים את המלחמה מאז אותה שבת שחורה במתכונת של כמעט 24/7, שהפכו באמצעות הבינה המלאכותית ללוחמי קומנדו בשדה הקרב. גם עזה זכתה לייצוג נרחב ברשת: פנטזיות על עזה של 2025 כמקום שייבנו בו מגדלים, גורדי שחקים וקהילות כסמל לניצחון הישראלי. בזכות אותה בינה מלאכותית, לראשונה בהיסטוריה עקובת הדם שלנו יכולנו לראשונה להגשים, על ידי כמה קליקים בעכבר ולא יותר מדי זמן, את ההתגשמות של הלא מודע שלנו. אנחנו חזקים, אנחנו אריות, אף אחד לא יכול לנו - אפילו שהמציאות סיפרה סיפור קצת אחר.

בשעה שמשרד ההסברה כשל בתפקידו (שרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן התפטרה מתפקידה חמישה ימים לאחר פרוץ המלחמה), היו אלו האזרחים הישראלים שלקחו את התפקיד לידיים שלהם. נמרוד בן יהושע, בעלים של משרד פרסום ומיתוג, לא בזבז זמן כשהפשיל שרוולים וניגש למלאכת העיצוב. "התגייסתי ב-1994, איבדתי את החברים הכי טובים שלי בעזה, בלבנון ובאסון המסוקים", הוא מספר, "אני מכיר את הזוועות מקרוב. יש לי צלקת מאוד עמוקה. בצהריים של השבת השחורה, החלטתי לפעול על מנת להגביר את ההסברה ולתת במה לכל הגיבורים שלנו - האזרחים, החיילים והנרצחים, במטרה לפאר אותם כמה שיותר".

גם שיר גרינבלט, אלגורמיתקאית שמתעסקת בעיבוד תמונה בתעשייה הביטחונית, הבינה במהרה את החשיבות של האומנות הג׳נרטיבית (תחום באמנות דיגיטלית המשלב בין יצירה לבין תוכנה, א״ש) ואת הצורך להפוך את התחביב לפעולה מסודרת: "התחלתי לפני שנה וחצי בערך אבל אחרי השבעה באוקטובר, התחביב קיבל משמעות. הרמתי פרויקט בשם 'מרימים למרימים' במטרה לחזק את האנשים שעושים לנו את ההסברה בעולם ותורמים למדינת ישראל". בזמן שבמשרד ההסברה עוד לא הצליחו לחבר מדפסת או לגייס משפיען, גרינבלט, שיוצרת ברשת תחת השם SHISHI.G, כבר עברה לייצר הסברה - עבור ההסברה.

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Nimo Ben‎‏ (@‏‎nimoben‎‏)‎‏

בין מושאי היצירה שלה, תוכלו למצוא את הפנים והשמות של מי שהפכו לסמלי התקופה, כולם זכו לטוויסט צבאי ו/או הירואי: "אני מתמקדת בדמויות שעוזרות לנו, שמפיצות אור או שקט נפשי. למשל, דניאל הגרי, דובר צה״ל שעולה כל ערב על המסך ואנחנו רואים בו מישהו שאנחנו יכולים לסמוך עליו. הוא מרגיע אותנו באיזשהו מקום".

לעומתה, גיא אגא, יוצר דיגיטלי ותיק ומרצה בקרית האקדמית אונו, מתמקד בהסברה הארד-קור ובהפצת מסרים. "לתכנים האלה יש המון כוח", הוא מסביר, "בניגוד לתמונות קשות או לסרטוני זוועות, כאן יש הזדמנות להעביר מסרים בדרך מתוחכמת ואינפורמטיבית. ה-AI משחק פה תפקיד משמעותי ופותח ערוצי שיח שלא היו כאן קודם".

הבינה המלאכותית, או AI בקיצור, נכנסה אל חיינו בסערה ופתחה מגוון רחב של אפשרויות שלא היה קיים קודם, כשהטכנולוגיה עצמה מתפתחת ומתעדכנת במהירות מסחררת. אמני ה-AI משקיעים המון מאמצים במטרה לעמוד בקצב של ההתפתחויות והחידושים. ״כמעט בכל יום יוצאים מודלים חדשים ומי שרוצה להתעסק בזה, חייב לעמוד בקצב״, שיר גרינבלט מסבירה, ״אני כל הזמן קוראת מאמרים ומחקרים בתחום כי התחום הזה משתפר כל הזמן. מה שהיה לפני שנה וחצי בכלל לא בר השוואה למה שקורה היום".

נמרוד בן יהושע מעיד גם הוא על המחויבות לדבר: "אני צללתי פנימה לבינה ולמדתי את זה לבד. כל יום אני נכנס למעבדה ומוסיף עוד נדבך ועוד נדבך עד שאני מגיע לרמה שאני יודע לשלוט בכלים הללו".  אם זה נשמע מבהיל,  גיא אגא מסביר שזה רק עניין של שפשוף: ״בתמונה שיצרתי של מגן דוד, לקח המון זמן עד שמצאתי פרומפט (הנחיה לבינה מלאכותית לביצוע מיידי, א״ש) טוב שבו החיילים לא לובשים דברים הזויים. אבל אחרי שאתה מגדיר את זה – זה כבר רץ. יש לי רשימה מוכנה של פרומפטים ותבניות שיצרתי לעצמי וזה מזרז את תהליך העבודה".

איך אנשים מפורסמים מגיבים לזה שהם הופכים להיות מושא ליצירת ג'נרטיביות?

גיא: "להיות מושא של יצירת AI זה בהחלט סמל סטטוס, זה לא מבזה או מגחיך את הבן אדם. אם זה היה מגחיך, לא הייתי עושה את זה. אני עצרתי את עצמי לא פעם ולא מתוך תהליך של ביקורת עצמית. בסופו של דבר, אתה צריך לחשוב איך הבן אדם השני היה מגיב אם הוא היה רואה את זה".

שיר: "אני חושבת שזה מעלה חיוך אצל אנשים. במיוחד מפני שאני כותבת הקדשה ומודה להם על פועלם. מאיה ורטהיימר שיתפה את היצירה שהכנתי עליה והגיבה שזה ממש יפה. גם יוסף חדאד שיתף את התמונה שלו, ואליהו יוסיאן אפילו התקשר אליי. הוא אמר שהוא מאוד התרשם ושזה ריגש אותו מאוד".

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Shir Grinblat‎‏ (@‏‎shishi.g‎‏)‎‏

היו מקרים שנאלצת להוריד יצירה כי היא פגעה במישהו?

שיר: "היו לי מקרים שפרסמתי משהו ומחקתי כי אנשים פנו אליי ואמרו לי שאני פוגעת בהסברה. למשל במקרה של מאיה ורטהיימר, היצירה הייתה שונה לחלוטין. בהתחלה שמתי מאחוריה בניינים הרוסים ומישהו כתב לי שזה יכול לפגוע בנו מבחינת הסברתית. קיבלתי את הביקורת ותיקנתי את זה. המטרה שלי היא להעלות חיוך לעם ישראל, הדבר האחרון שאני רוצה זה לפגוע, לא בצד הישראלי ולא בצד הפלסטיני".

גיא: "יש פה תהליך מאוד חשוב של חשיבה ורגש. זה מגיע לרמה שאם היד לא יוצאת מושלם, וזה משהו שבדרך כלל עובר ב-AI, אתה לא יכול לשחרר את זה. בסופו של דבר מדובר בתמונה של אדם שנרצח ואתה לא יכול להגחיך אותה, אתה חייב לקחת את זה ברצינות. במקרה של שני לוק שמתי לב שכל התמונות שלה מטושטשות וזה עצבן אותי. רציתי לייצר עבורה משהו יפה, אבל גיליתי שכל תמונות ההנצחה שלה נראות פרובוקטיביות, כאילו במין מסיבת טבע. זה לא שאני דתי, אבל התמונות הללו לא מכבדות את המת. רציתי להנציח אותה בדרך חיובית ומכבדת. זה לגמרי אפשרי להצניע אותה טיפה ב-AI".

עבור מי שקורא את זה וחושב שמדובר בעניין מורכב, נמרוד בן יהושע מרגיע ומסביר כי "בסוף מדובר במכונה די מטומטמת. הדבר הכי חשוב בתהליך זה להבין את הקונספט, לאיזו תוצאה אתה רוצה להגיע. אם אין לך מטרה, יכולים לצאת מיליון דברים אבל גם מטעויות יוצרים דברים נהדרים. לטעות זה מעולה, אבל אתה חייב להבין לאן אתה הולך". גיא, לעומת זאת, מציע להימנע מטעויות של מתחילים: "הייתי ממליץ שלא לנסות לייצר תרחישים שקרו באמת באמצעות AI. יש הבדל בין תמונה של חיילים הולכים עם מגן דוד, שמובן שזו סיטואציה שנוצרה ב-AI, לבין לייצר תרחיש שבו חייל חוזר מעזה עם תינוק על הידיים. אחר כך יגידו שאנחנו מנסים לייצר תוכן מזויף".