מי מפחד מ-DSLR?

מצלמות הרפלקס מאפשרות לצלמים - חובבים ומקצוענים כאחד - להפיק תמונות באיכות הטובה ביותר, תוך שליטה על מגוון נתונים. מה אומרות ראשי התיבות, מי החברה הראשונה שגילתה את הטרנד והאם שווה להשקיע. צבי טלית מסביר

אחד הדברים הנחמדים ביותר שיכול לקרות לחובב צילום זה שבוקר בהיר אחד העורכת שלו מתקשרת אליו ואומרת לו שמחכות לו במשרד שלוש מצלמות לבדיקה ושהוא צריך לקחת אותן הביתה ולשחק איתן. אחד הדברים הקשים ביותר עבור אותו צלם חובב דמיוני, זה לכתוב על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהמצלמות הללו ולהחליט על איזו מצלמה להמליץ. סתם שתדעו.

כשהתישבתי לכתוב את הביקורת על המצלמות, הבנתי שלפני שאני מתחיל לפזר המלצות על ימין ועל שמאל, אולי יהיה עדיף לעשות קצת סדר בבלגן ולהסביר לקוראיי היקרים מה זה בכלל DSLR, למי זה טוב ומהם היתרונות והחסרונות של המצלמות המתוחכמות הללו לעומת אחיותיהן הפשוטות יותר?

קצת היסטוריה

מזה מספר שנים שהמצלמות הדיגיטליות מככבות בראש רשימת הגאדג'טים שיש לכל אחד מאיתנו בבית. ויותר ויותר אנשים מגלים את מנעמי הצילום הדיגיטלי, שמאפשר לכל אחד להיות צלם במחיר יחסית שווה לכל נפש. היתרונות של הצילום הדיגיטלי ברורים למדי: הסיפוק המיידי הכרוך בלראות את התמונות שצילמת שניות ספורות לאחר הצילום והחסכון הכספי העצום הכרוך בכך שהתמונות מאוחסנות על גבי המחשב ואין צורך לפתח אותן.

הנהירה ההמונית של הצלמים החובבים לעבר המצלמות הדיגיטליות הרגילות, לצד מחירן השערורייתי של מצלמות ה-DSLR המקצועיות, הביא לכך שהחובבים נטשו את מצלמות הרפלקס המסורתיות. מי ששינתה את התמונה היתה חברת קאנון, שהשיקה את מצלמת EOS 300D.

בעקבות הצלחת המצלמות הדיגיטליות הרגילות, גילתה קאנון שהצלמים החובבים פשוט הפסיקו לרכוש את דגם הרפלקס לחובבים, EOS 300 (בלי ה-Dיגיטלי), והיא נתקעה עם מלאי עצום של מצלמות פילם. במהלך עסקי מבריק התקינה החברה רגשי CCD במצלמות הללו, במקום בו שכן קודם לכן סרט הצילום (בדגמים הראשונים אף ניתן היה לראות את מנגנון מתיחת הסרט שנותר על כנו).

המצלמות, שקודם לכן שכבו כאבן שאין לה הופכין, הפכו בן לילה ללהיט עולמי בקרב צלמים שנמאס להם מהאיכות הצילום הירודה של דיגיטליות רגילות וחוסר השליטה באפשרויות הצילום, וסוף סוף יכולים היו להרשות לעצמם לרכוש מצלמת DSLR בלי למכור כליה או שתיים. אחרי קאנון הבינו גם שאר היצרניות את הפוטנציאל השיווקי והחלו להציע מצלמות DSLR ברמת Entry Level.

מה זה DSLR?

מצלמת SLR או בשמה המלא, מצלמת רפלקס בעדשה יחידה (Single Lens Reflex) היא מצלמה המאפשרת לצלם לראות את הפריים המדויק אותו הוא עומד לצלם. מצלמות רפלקס נחשבות, ובצדק, כבעלות הביצועים הטובים ביותר שניתן להשיג, ומעניקות לצלם שליטה מתקדמת על מגוון נתונים, כגון גודל הצמצם ומהירות התריס, על מנת להשיג את התמונה הטובה ביותר.

מה ההבדל בין מצלמת SLR למצלמת DSLR? ה-D שמציינת כי מדובר במצלמה דיגיטלית. חוץ מזה עקרון הפעולה שלהן זהה לחלוטין, למעט העובדה שבמקום על סרט צילום, האור המועבר מהעדשה משאיר את חותמו על גבי חיישן אור דיגיטלי (CCD).

מצלמת הרפלקס בנויה משני חלקים עיקריים: גוף המצלמה והעצמית (או כפי שנהוג לקרוא לה: העדשה). האור שמגיע מהעצמית נכנס למצלמה ונופל על המראה שמכסה את סרט הצילום (או את חיישן האור הדיגיטלי). האור שנופל על המראה מוחזר בזוית של 45 מעלות כלפי מעלה לעדשת מיקוד וממנה לעדשה מחומשת, המעבירה את הפריים לעינית ולעין הצלם. ברגע שהצלם לוחץ על הדק הצילום, מתרוממת המראה לפרק זמן קצר והאור עובר לרגש ה-CCD שמתרגם אותו לתמונה. זה לא היה מסובך, נכון?

למה כן ולמה לא או: מלכודת הדבש של העדשות

היתרונות הגדולים של מצלמות DSLR לעומת המצלמות הדיגיטליות הרגילות כוללות תמונות באיכות גבוהה, תצוגה נאמנה למקור (מה שנראה בעינית הוא הפריים שיתקבל), זמני צילום זריזים בין תמונה לתמונה וזמן קצר מרגע הדלקת המצלמה עד לזמן בו היא מוכנה לצלם את התמונה הראשונה ואפשרות לשדרוג העדשה.

חסרונות בולטים לעומת הדיגיטליות הרגילות הם עלות גבוהה יחסית, היעדר מצב תצוגה מקדימה על פני המסך (למרות שאולימפוס הוציאה את דגם E-330 שמטפל בעניין בצורה מקורית), היעדר אפשרות לצילום קטעי וידאו ומעל לכל: הסרבול (נסו להכניס מצלמת רפלקס לכיס הג'ינס).

לבד מאלה, יש גם את הנושא הכאוב של עדשות. רגע לפני שאתם מחליטים לרכוש מצלמת DSLR כדאי שתדעו שמדובר בהתחייבות לטווח ארוך. להבדיל ממצלמה דיגיטלית רגילה, שמוחלפת כל שנתיים-שלוש, מצלמת DSLR טומנת בחובה פוטנציאל לנישואים קתוליים (לאו דווקא למצלמה ספציפית, אלא ליצרן הספציפי).

הרכישה הראשונית של גוף המצלמה ועדשה נחמדה שאולי מצורפת לערכה היא רק ההתחלה. מהר מאוד אתם עשויים לגלות שהעדשה הסטנדרטית לא מספקת את צרכיכם ואתם זקוקים לעדשות טובות יותר. אחרי שתרכשו עדשות נוספות, תגלו שאתם שבויים של יצרן המצלמה ואם תרצו לקנות מצלמה חדשה, ברוב המקרים תגלו שהעדשות שלכם לא מתאימות למצלמות של יצרנים אחרים, וכדי לאפשר התקנתן על מצלמות אחרות - יש צורך בטבעות תיאום שלרוב פוגעות בביצועי העדשה.

פיתוח חדש יחסית של אולימפוס וקודאק הוא תקן העדשות Four-Thirds, שנועד לפתור בדיוק את הבעיה הזו. התקן מבטיח תאימות בין מצלמות מיצרניות שונות, כך שהלקוח כבר אינו מחוייב ליצרן ספציפי. היצרניות שכבר משווקות מצלמות תואמות הן אולימפוס, פוג'י, לייקה, קודאק, פנסוניק, סאניו וסיגמה.

למי זה טוב?

על אף שבשנתיים האחרונות ירדו המחירים של מצלמות ה-DSLR המיועדות לחובבים, עדיין לא מדובר בתחביב זול. צאו מנקודת הנחה שההוצאה המינימלית הצפויה היא כ-600 דולר. אבל אם אתם מגדירים עצמכם כחובבי צילום, ואתם חשים שמיציתם לחלוטין את היכולות של המצלמה הדיגיטלית הרגילה שלכם - בהחלט כדאי להרהר ברצינות ברכישת DSLR.

בשבוע הבא

ביקורת על המצלמות Canon EOS 400D, Pentax K10D ו-Olympus E-400.