יוזמה חדשה: המבוטחים יוכלו לבדוק באינטרנט עם כמה כסף ייצאו לפנסיה

כמה מבין כ-2 מיליון מבוטחים בקרנות הפנסיה החדשות והוותיקות ובביטוחי המנהלים יודעים מהן זכויות הפנסיה שלהם? לפי מקורות בקרנות, בחברות הביטוח ובמשרד התמ"ת, רק מיעוט מהמבוטחים שולטים ברזי זכויותיהם או מסוגלים להבין את הדו"חות הרבעוניים שהם מקבלים מקרנות הפנסיה וחברות הביטוח.

עוד ב-2002 נולד אצל היועץ המשפטי של משרד התמ"ת, עו"ד מיכאל אטלן, ואצל מי שכיהן אז כסמנכ"ל בכיר במשרד, אלי פז, הרעיון להקים גוף במסגרת אחד ממשרדי הממשלה או מחוצה להם, שירכז את כל הנתונים הנוגעים לזכויות הפנסיה של עמיתי קרנות הפנסיה וביטוחי מנהלים.

הגוף הזה, כך הם חשבו, יאפשר לכל מבוטח לברר באינטרנט או בטלפון מהן זכויותיו הצבורות או העתידיות בתחום הפנסיה, כולל ביטוח נכות וביטוח שארים שמפעילות הקרנות. בינתיים, ב-2003, שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, יזם את הרפורמה בענף הפנסיה, שבמסגרתה, בין היתר, קרנות הפנסיה הוותיקות הופקעו משליטת ההסתדרות והולאמו למעשה, ובמקביל הופקעו זכויות המבוטחים בקרנות אלה - ורעיון הקמת מאגר המידע הוקפא.

עכשיו, אחרי שמונה שנים, היוזמה של אטלן ופז נשלפת מהמגירה ויוצאת שוב לדרך. משרד האוצר - שעד לאחרונה הסתייג ממנה בטענה שאגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון הפועל במסגרתו יכול לרכז בעצמו את הנתונים על זכויות המבוטחים ואין צורך בהקמת יחידה מיוחדת לעניין זה - ריכך את עמדתו.

"כשל חמור במידע שיש בידי השכירים והעצמאים"

שר האוצר יובל שטייניץ יזם פגישה משותפת של אנשי משרדו ונציגי התמ"ת, כדי לבחון את האפשרות לקדם את הרעיון, העשוי להביא, לפחות חלקית, לסגירת פער המידע העצום הקיים בענף הפנסיה.

כשלב ראשון לקראת הקמת היחידה, הזמין משרד התמ"ת חוות דעת על הקמת מרשם זכויות פנסיה, שמטרתו תהיה להעמיד לרשות הציבור את המידע הדרוש לו בנוגע לזכויותיו. חוות הדעת שכתב עו"ד יוסי גטניו, בעבר ראש אגף משאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים וכיום יועץ פנסיה עצמאי, מתריעה שבישראל קיים כשל חמור במידע שיש בידי השכירים והעצמאים אודות זכויות הפנסיה שלהם.

"בעבר רוב העובדים היו מרותקים למקום עבודה אחד למשך שנים ארוכות ובדרך כלל גם מבוטחים בקרן פנסיה אחת במהלך כל חייהם. לכן לא היתה בעיה לאתר את מצב הזכויות הצבורות של העובד", אומר גטניו בחוות הדעת שהגיש. לדבריו, כיום רוב העובדים מחליפים משרה לעתים קרובות יחסית ויש להם מספר מעסיקים במהלך שנות עבודתם. מצב זה יוצר חוסר שליטה מצד העובד על מצב הזכויות העומדות לרשותו למקרה הצורך: פרישה לגמלאות, אירוע נכות או מוות.

"יש להקים את מאגר הזכויות ללא דיחוי, במיוחד לאור כניסתו לתוקף של הסדר פנסיה חובה בראשית 2008, שבעקבותיו גדל מספר המבוטחים לפנסיה ב-800 אלף איש", כותב גטניו.

לדבריו, בניגוד לעבר, כיום העובד חייב לקבל החלטות בעצמו בתחום הפנסיוני. אסור, למשל, למעסיק או להסתדרות לקבוע עבורו באיזה גוף פנסיוני הוא יבטח את עצמו. העובד זכאי לבחור את קרן הפנסיה (או את סוג ביטוח המנהלים) ורשאי לעבור מגוף מבטח אחד למשנהו בכל עת שימצא לנכון.

"מדינות המערב הכירו בכשל השוק הפנסיוני"

על פי גטניו, בכמה מדינות במערב פותחו מודלים במטרה להתמודד עם הבעיות הכאובות של היעדר מידע הפנסיוני שבידי הציבור. בבריטניה, למשל, נקבעו ב-1997 תקנות המפרטות את חובת מסירת המידע לזכאים או לאנשי האיגודים המקצועיים המייצגים אותם וכן לקרובי משפחה של מבוטח שנפטר. עוד נקבע כי עמיתי קרנות שפורשים לגמלאות, חייבים לקבל מידע על האופציות העומדות לרשותם. מרשם לאומי לתוכניות הפנסיה, שנבנה בבריטניה, מאפשר לכל חוסך להתקשר למקור מידע אחד, באמצעות הטלפון או האינטרנט, כדי לאתר זכויות שאבדו לו.

בפינלנד, התרחשה הרפורמה בתחום המידע הפנסיוני ב-2005, ולפיה, מרכז הפנסיה הלאומי מפעיל מאגר של פרטים אישיים וזכויות של כל החוסכים בתוכניות הפנסיה השונות. למרכז יש גם סמכות אכיפה: אם המעסיק לא מימש את חובותיו כלפי העובד ולא הפריש עבורו כספים לקרן הפנסיה, המרכז פועל מול המעביד ויכול ליזום הליכים נגדו בבתי המשפט.

בארה"ב, לעומת זאת, כל אדם נתון לגורלו בתחום זה. העובד אמור לאתר את זכויות הפנסיה שלו בכוחות עצמו ולהוציא מכיסו סכום נכבד אם הוא נעזר באיש מקצוע למטרה זו.

"מדינות המערב הכירו בכשל השוק הפנסיוני, המתבטא באובדן מידע, ונקטו אמצעים כדי להתמודד עמו", כותב גטניו. "בישראל, הנמצאת בעיצומה של מהפכה בתחום הפנסיה, ניתן להפיק לקחים חשובים מהנעשה במדינות אלה ולקדם חקיקה מתאימה וקיום הליכים שימנעו או יקטינו כשל כזה".

חוות הדעת כוללת הצעה לחקיקה, שהנחת היסוד שלה כוללת הקמת מאגר נתונים של זכויות פנסיוניות, הכנת מאגר על פנסיונרים "אבודים" והקמת יחידות לאיתור הזכויות.

"רעיון מועיל, בתנאי שפעילותו לא תעבור מיקור חוץ או הפרטה"

היוזמה להקמת מאגר הנתונים מזכירה פעולה אחרת שעליה החליטה באחרונה הממשלה (ועדיין לא אושרה בכנסת) - הקמת מסלקה שתבצע במרוכז הפקדה של הפרשות האזרחים לפנסיה בקרנות הפנסיה. יוזמה זו נתקלת בהתנגדות של ההסתדרות, החוששת כי המידע שייאגר יהיה נגיש לגורמים בעלי אינטרס, כמו חברות ביטוח, סוכני ביטוח ובנקים.

לעומת זאת, ההסתדרות היא מהתומכים המובהקים של רעיון מאגר הנתונים והזכויות הפנסיוניות כפי שמתאר הדו"ח של גטניו. "זה רעיון מועיל, בתנאי שהגוף שבו תתקיים אגירת המידע יהיה ממשלתי ושפעילותו לא תעבור מיקור חוץ או הפרטה, כך שנתונים יתגלגלו לידי אינטרסנטים", אומר ראש אגף הפנסיה בהסתדרות, רו"ח זאב חושינסקי.

חושינסקי טוען כי "כיום יש בלגן בתחום. רבים אינם יודעים מה גובה דמי הניהול שהקרן מנכה. אחרים אינם יודעים כמה אחוזי פנסיה הם צברו או מהו ביטוח אובדן כושר עבודה. רווקים רבים הם בעלי ביטוח שארים, מבלי לדעת שזה ביטוח מיותר מכיוון שלא הקימו משפחה. את פער המידע הזה, שגורם לפגיעה בעמיתים, הגיע הזמן לסגור".