לבני, זה טוב ליהודיות?

בחירתה של ציפי לבני לרשות מפלגת קדימה וצעדיה להרכבת ממשלה חדשה בראשותה מחזירים אותנו שנים אחור לימים בהם גולדה מאיר שלטה בארצנו ביד רמה. מאיר, שהייתה ידועה בחיבתה לגברים שסביבה ולראייה גם לא מינתה אף שרה בממשלתה, מעוררת תהיות גדולות לגבי מעשיה של לבני בענייני נשים אם וכאשר תעמוד ברשות ממשלת ישראל. למרות שלמעלה מ-30 שנים חולפות, אנו ניצבים בשנית מול אותן השאלות שעדיין נשמעות רלוונטיות מתמיד.

לפחות לגבי תשובה אחת ישנה תמימות דעים בקרב שתי חוקרות באקדמיה: העובדה כי הפוליטיקאים רצים למרחקים קצרים היא כנראה זו שממשיכה להכתיב את המערכה הפוליטית הישראלית, גם בענייני נשים, ואין בה כדי לגרום לשינוי לטובה בתחומן בקרוב. "זה פשוט עצוב שכך המצב, אך אני ממש לא חושבת שבחירתה של לבני אכן תביא לשינוי בקידומן של נשים, מאחר ונראה שענייני נשים לא ממש נמצאים על סדר יומה", מסכמת בכאב את המצב ד"ר לינדה עפרוני, מאוניברסיטת תל אביב.

לבני לא פמיניסטית

הפמינסטיות של ציפי לבני לא ממש זוהרת מעל פניה של הביצה הפוליטית בה אנו שקועים. תדמיתה הקשוחה והרצינית אולי משווה לה פנים של שווה בין גברים, אולם בענייני נשים יתכן וכאן תפקודה לוקה בחסר, לטענתן של חוקרות בתחום. ד"ר ניצה ברקוביץ' מן המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, סבורה שמאחר וללבני אין עשייה בתחום קידומן של נשים, קשה לה להאמין כי ביום אחד היא פשוט תהפוך את עורה. "אולי אני אתבדה", מסבירה ד"ר ברקוביץ', "אולם אני לא מאמינה שנשים וזכויותיהן נמצאות באג'נדה של לבני. אם תהיה שרה בממשלתה זה מאוד יפתיע".

ד"ר עפרוני אף מוסיפה ואומרת כי גם דליה איציק וגם לבני לא ניצלו את מעמדן כדי לממש את האפשרות שתביא להזדמנות שווה או ייצוג שווה עבור נשים בכלל ובכנסת בפרט. אחת הדוגמאות הבולטות בעניין זה היא יו"ר הכנסת ה-17 איציק, "שהתקדמה בפוליטיקה על תיוקה כאישה", אומרת ד"ר עפרוני, "ובכנסת האחרונה יצרה תפקיד שלא היה קיים - מנכ"ל הכנסת - ובו מינתה גבר שכלל לא הגיע עם אג'נדה לקידום נשים".

נשים לא קידמו נשים

מהתרשמותו של ד"ר עמוס זהבי, המתמחה בכלכלה פוליטית באוניברסיטת תל אביב, נראה שלמעשה עד סוף שנות ה-90 לא חל שינוי משמעותי לטובתן של נשים בעקבות הגעתן של נשים מסוימות לעמדות מפתח. "מחקרים אמריקאים הצביעו על כך שנשים בפוליטיקה לא קידמו נשים באופן כללי", מדגיש ד"ר זהבי את מסקנתו מלימודם של המחקרים במהלך שהותו לפני כעשור בארה"ב.

מחקרים אלה, שבדקו גם האם נשים מנהיגות פועלות לקידומן של נשים, מצביעות לדבריו כי לא נמצא קשר בין שני הדברים, ולראייה הוא מביא את הדוגמא התאצ'ריסטית, שחזרה על עצמה במחקרים ללא כל תוצאות מיוחדות. "זהו מעגל של שוטים", אומרת ד"ר עפרוני בצער ומדגישה כי המלכוד גדול אף יותר מאחר ועניינים אלה לרוב לא נמצאים בסדר יומן של מדינות בכלל, ובשל כך לא היו גם שיפורים משמעותיים בנושא.

ניצנים של שינוי

מדבריהן של חוקרות האקדמיה עפרוני וברקוביץ' נראה שדווקא בתקופה האחרונה ישנם ניצנים של שינוי בעולם בתחום הנשי. ד"ר עפרוני מציגה לחיוב את עמדותיה הסוציאל-דמוקרטיות של אנגלה מרקל, העומדת כיום ברשות ממשלת גרמניה, המפתיעות לטובה גם בהקשר הנשי ומוכיחות שאפשר גם אחרת. מאידך, מוסיפה ד"ר ברקוביץ' כי למרות שאין כללי ברזל בעניינים אלו, דווקא ספרד של היום עוברת תהליכים מעניינים ויש לה יותר לגיטימציה לעסוק בענייני נשים וקידומן. "למרות שהדוגמא הספרדית נסמכת בעיקרה על ידי קריאה על כך בעיתונות", מציינת ד"ר ברקוביץ', "אני מוצאת שגם מבחינה מספרית, גם מבחינה חוקתית וגם מבחינת העשייה מצב הנשים במדינה נמצא בעלייה".

דוגמאות אלה מדגישות לדבריהן של החוקרות שלא תמיד נשים הן אלה שמקדמות בהכרח נשים, והרבה פעמים זה פשוט תלוי מפלגה ותלוי תפיסת עולם. פעילותו בכנסת האחרונה של ח"כ גדעון סער לקידומן של נשים הן בחקיקה והן בשיתופי פעולה עם ארגוני נשים אכן ממחישות זאת באופן מובהק ומוכיחות שרק אם עניינים אלה ימצאו על סדר יומם של הפוליטיקאים אולי יוכלו להתרחש כאן שינויים מהותיים בנושא.

עוד בקריירה

זכויות נשים: מדריך מיוחד
תהיי יפה ותעבדי