ראש בראש: הסדר הטיעון המסתמן עם תא"ל אופק בוכריס
לאמת אין ערך משמעותי, והציבור הישראלי לא הרוויח מעסקת הטיעון של תא"ל אופק בוכריס. אך יש גם נקודות אור בעסקה הזו
הצד של שרון
השקר של ביל קלינטון משנת 1998 הפך להיות מציאות מקובלת של נאשמים בעבירות מין. אפשר לשקר במצח נחושה, ולאחר מכן להודות או להיות מורשע בעבירה, והאדמה לא רועדת.
הציבור בישראל מתרגל לשקרים, אפילו של קצין בכיר, גיבור מלחמה, אפילו של חובש כיפה. תא"ל אופק בוכריס התעקש לאורך כל החקירה כי מעולם לא קיים יחסי מין עם המתלוננות. אז למה עכשיו הוא עומד לחתום על הסדר טיעון ובו הוא מודה כי עבר עברת מין?
הם הבינו כי הכחשה על ידי עדויות אמינות וממצאים נסיבתיים אפילו, עלולה לשים אותו שנים בכלא. האם האמת יוצאת לאור או שהכל פועל יוצא של עסקאות משפטיות? המפסידות העיקריות בכל העסקה הן הבנות שלנו.
הצד של שי
הסדר הטיעון לא עושה חסד עם המתלוננות ולא עם התופעה הציבורית שצריך למגר. אבל צריך להגיד שבתוך השחור הזה יש כמה נקודות אור. ההסדר הוא תוצאה של הליך גישור בין בוכריס למתלוננות. פרקליטיהן מאשרים כי הנשים סומכות את ידיהן עליו. אז אם הן מרוצות, מי אני שאנזוף בהן שהן טועות?
נקודה נוספת היא שבוכריס מודה לראשונה וציבורית שהוא שיקר. המתלוננות שרוצות גם את הלגיטימיות הציבורית המוחלטת, זכו לכך.
צפו בראש בראש מתוך שי ושרון