תשכחו ממערכת החינוך: אלה המקצועות שהילדים שלכם חייבים ללמוד

העולם עובר שינויים דרמטיים, אך נדמה שבתי-הספר נשארו מאחור. מהם המקצועות שחשוב שילמדו במערכת החינוך, כך שיספקו לילדים בכל הגילאים חוויה טובה יותר וכישורים שיכינו אותם לחיים? דיברנו עם חוקר, פרופסור לחינוך, מנחת הורים ומנהל בית ספר שהביעו את דעתם על השינויים שחשוב שהמערכת תעבור. רשימת המקצועות האלטרנטיבית לפניכם.

ד"ר אייל דורון, חוקר חשיבה יצירתית ומפתח שיטת SEISEI מתמקד במקצועות כמו אחריות ויוזמה, שלדבריו, יכינו את ילדינו לעולם החדש והמשתנה:

יוזמה ותושיה - היכולת ליזום ולצאת ממצבים, מהישרדות והיחלצות ממצב מסוכן ועד תושייה חברתית. המקצוע נלמד דרך משימות ריגול ובלשות שמפתחות תשומת לב לפרטים ועירנות לסביבה, ותקף לכל מרחב בחיים: הורות, קריירה, מימוש עצמי ועוד.

חשיבה יצירתית – גמישות מחשבתית ופתרון בעיות בדגש על למידה תוך כדי תנועה: לא לדעת מראש מה יהיה אלא ללמוד בזמן שדברים קורים, בניגוד לדרך החשיבה של היום.

עבודה עצמית ומשותפת - במקום להגיע לכתה קבועה - לבוא למרחב פתוח, להחליף קבוצות, להכיר ילדים זרים, לעכל שינוי ולעבוד עם אנשים חדשים.

דרך ארץ – "בישראל אין לנו מכנה משותף ואין לנו מספיק נימוס, אדיבות וחמלה אחד לשני. מערכת החינוך תצטרך למצוא אתוס משותף וערכים אנושיים שיוצרים שפה משותפת" ד"ר דורון מסביר.

קבלת החלטות ואחריות - טיפוח עצמאות וכושר שיפוט אצל ילדים. "הורים מבוהלים מזה שלילדים יש נייד ומחשב, אבל עוד 10 שנים יהיה להם שלט שיפעיל את העוזרת הדיגיטלית והמכונית האוטונומית, ואם הם ילחצו בטעות על משהו דמיינו מה יכול להיות" מסכם ד"ר דורון.

פרופ' לחינוך יזהר אופלטקה, ראש החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל-אביב מציע לגילאים הצעירים מקצועות חווייתיים כמו ריקוד ומלאכה, ובגילאים הבוגרים יותר מתמקד בכישורי חיים שיעזרו להם להסתדר בחברה:

מלאכה – "שיעורים שנעלמו לחלוטין. זה ידע שימושי שחשוב לא כי הילדים שלנו הולכים להיות נגרים, רובם לא יהיו. אבל לילד שמתקשה בלימודים עיוניים, זה נותן מפלט וכמה שעות בשבוע בהם הוא יכול להצטיין" מסביר פרופ' אופטלקה.

ריקודים סלוניים – משפרים מוטוריקה, מורידים הפרעות קשב וריכוז ומעניקים חדווה. רוב המחקרים מראים שהורה רוצה שלילד יהיה טוב ומעניין בבית הספר. ריקודים סלוניים מחברים את הילדים לדור הסבים, והיופי בריקוד ובתלבושות מעניק חוויה גם להורים הצופים.

חינוך פיננסי – לימוד צרכנות ביקורתית ונבונה. חיסכון, השוואת מחירים, צפייה ביקורתית בפרסומות ודחיית סיפוקים - עניין שנעלם בדורות האחרונים. גם לימודי בסיס של יזמות, פתיחת עסק ומיסוי.

שפות – אנגלית ושפה נוספת - סינית או ספרדית, שרוב האוכלוסיה בעולם דוברת. שפות מאפשרות ניידות, נותנות קרש קפיצה ומקרבות בין תרבויות. ילד שיודע שפות הופך פתוח לעולם, מקבל את האחר מתוך הבנה שהכל יחסי ואין אמת אחת.

תזונה נכונה - ובנוסף, אורח חיים בריא וכושר. בעקבות בעיות התזונה וההשמנה העולמיות שמגיעות גם לישראל.

עדי הרפז, יועצת משפחתית ומנחת הורים מתמקדת יותר במיומנויות רגשיות כי לדבריה, ככל שאנו מחוברים יותר לטכנולוגיה, כך אנו מנותקים יותר מעצמנו, ואחד מהשני:

כישורים חברתיים - העולם הופך יותר מנוכר, והכישורים החברתיים נחלשים. חסרה יכולת הקשבה, אמפתיה כי אנשים יותר מרוכזים בעצמם, היכולת לראות את האחר הולכת ופוחתת. שיעור בשכלול מיומנויות שיח והבנת סיטואציות חברתיות.

ניהול רגשות - שיעור שיסייע לילדים, שמתקשים היום לנהל שיח פנימי ולדווח לעצמם ולאחרים מה הם מרגישים ולמה הם זקוקים

יחסים – "החיים בנויים ממערכות יחסים מכל הסוגים ואדם שיודע לנהל אותן, יצלח אתגרים בקלות כי זה העוגן שלנו. למה שילד יגלה בגיל 30 שחסרים לו הכלים, יהיה מתוסכל מזה ורק אז ינסה להשלים אותם?" אומרת הרפז

מנהיגות – במקום שבית הספר יהיה קול חיצוני שאומר מה נכון, מנהיגות היא היכולת של אדם להנהיג את עצמו. להבין מי הוא, מה מטרותיו, לתכנן את הדרך אליהן, למצוא פתרונות וגם להבין שיהיו טעויות, לשאת במחיר וללמוד מהן. פן מנהיגות נוסף הוא הקשבה ורתימת הצד השני שכן אדם לא פועל לבד וזקוק לשיתוף פעולה.

גילי רומן, מנהל בית הספר הבינלאומי בכפר הירוק EMIS מציע לפתח מיומנויות חשיבה אצל התלמידים דרך שיעורים אינטראקטיביים:

אוריינות טכנולוגית - איך לאסוף ולנתח מידע, ולדעת שהמידע אמין. "פעם הלכנו לספרייה, מקום יחסית אמין ופתחנו אנציקלופדיה, המון השתנה. כל הזמן הילדים נתקלים במידע ואנחנו חושבים שהם יודעים איך לחפש ומה לעשות איתו. לימוד מיומנות כזו תתאים להכל: היא תקפה להיסטוריה כמו שהיא תקפה לכימיה". מסביר רומן

הכרת האחר – המורה עובר עם התלמידים תהליך בו יש הרבה מקום עבורם לבחור חומר. הוא מסביר לתלמידים שברצונו ללמד עקרונות, ומפנה אליהם את השאלות: "איך תרצו ללמוד? מה זה אחר בשבילכם? לאילו קבוצות תרצו להיחשף?" והקורס נבנה תוך כדי בהתאם. "קורסים ללא סילבוס נשמעים בעולם האקדמי דבר נורא אבל הם דבר מבורך" טוען רומן.

התיאוריה של הידע – פיתוח חשיבה ביקורתית ומיומנויות חשיבה. התלמידים נשאלים איך הם יודעים דברים, ובקורס יעברו איתם על כל הדרכים: דרך היגיון, דמיון, רגשות וחושים. נשאלות שאלות כמו מה ההבדל בין ידע היסטורי, מדעי ואישי? כתוצאה מכך, התלמידים חושבים על החשיבה שלהם.

נסיים את הרשימה בהסתייגות קלה ובהבהרה שמדובר בהצעת הגשה בלבד. או, כפי שרומן אמר בשיחה, "אני לא חסיד של הוויכוח מה חייבים ללמד, כי זה ויכוח שלא נגמר. התוכן צריך להגיע מהתפיסה והצרכים של בית הספר וההיכרות שלו עם התלמידים. הכל חשוב ואין סוף למקצועות שאפשר ללמד. הכי חשוב בעיניי לשים דגש על תהליכי החשיבה וההתנהגות של תלמידים. את התוכן הם יוכלו ללמוד בהרבה מקומות. אנחנו צריכים להאמין בהם ולסמוך עליהם שאם ניתן את התשתית הם ישתמשו בה".