ח"כ מיקי זוהר: "לא הייתי מסכים לקבור בקומות את בני משפחתי"

בישראל נפטרים כל שנה כ – 40,000 איש, ושוק הקבורה מגלגל כחמש מאות מיליון ש״ח בשנה. תחקיר המערכת עם מיקי חיימוביץ', ששודר לראשונה במרץ 2017, עסק במחסור קרקעות הקבורה בארץ שהופכת למעשה את חברה קדישא לחברת נדלן יזמית.

בעקבות התחקיר, ח"כ יעל כהן פארן ביקשה לקיים דיון בנושא בחינת אי השוויון בסוגי הקבורה במדינת ישראל בוועדה לצדק חלוקתי: "אני מקבלת לא מעט פניות בנושא וחוסר השיוויון שאתה מגיע אליו ברגעים הקשים ביותר שלך הוא מזעזע והוא צריך לזעזע כל אחד", מסבירה ח"כ כהן פראן.

"הקבורה בישראל בהיעדר שטח הוגדרה לעבור לקבורה בקומות. יש מצב אבסורדי שהיום גם בקומות יש מקומות שווים יותר. קבורה בקיר היום היא קבורת עניים. אנשים בוכים כי אין להם את הסכומים האדירים לקבור בצורה כזאת", הוסיפה.

______

ח"כ יעל גרמן: "כולנו, בסופו של יום, נזדקק לשירותי קבורה"

"רק אצל היהודים, כדי להיקבר אתה צריך להיות עשיר"

מרגישים אבודים מול שירותי הדת? אתם לא לבד

_____

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי זוהר, אמר בפתח הדיון: "הקבורה בישראל היום היא דבר יקר. מי שמת צריך לקבל שירותי קבורה בכל מקום ללא קשר למוצאו או מצבו הכלכלי. הנושא הזה הוא קריטי ואנחנו רוצים לבחון אותו לעומקו ולספק את הפתרונות הראויים. אני לא הייתי מסכים לקבור בקומות את בני המשפחה שלי. אנחנו כמדינה כנראה לא הפעלנו מספיק רגולציה על תחום עלות הקבורה בישראל".

"למעלה מעשרים שנה יש חוק שמחייב את המדינה לתת מענה לרצונו של כל אדם כיצד להיקבר. החוק הזה בפועל לא מקוים", טענה ח"כ תמר זנדברג. "
יש כאן הפרה של החוק. פעם אחת בבחירה, פעם אחת באי גביית תשלום והקשר בין השניים. אופי הקבורה- אלה שיש להם מניעה להיקבר בבית קברות דתי ואין להם אפשרות חוץ מלשלם", הוסיפה.

"קבורה היא בהתאם לצורך וככה צריך להתייחס אליה", הוסיף ח"כ יהודה גליק. "הצורך הציבורי במצב שאין מקום הוא למצוא פתרונות כמו קבורה בקומות".

תעשיית המוות | צפו בתחקיר המלא מתוך המערכת עם מיקי חיימוביץ' >>

[brightcove_iframe video_id='news-the-system-season-04-episodes-11-full_zeTMgj9Q' autoplay='0' credit='' desc='תעשיית המוות - התחקיר המלא מתוך המערכת עם מיקי חיימוביץ′' kid='1_spnqnblt' duration='1929']

מיקי חיימוביץ' הגיבה לדיון בוועדה וטענה כי אין אף "מבוגר אחראי" שמנהל את העניינים: "יצאנו להפקה של התכנית הזאת מתוך הבנה שיש בעיה רחבה מאוד בישראל והוא הפך להיות כל כך קשה בגלל ההחלטות שאנשים צריכים לקבל ברגעים הללו. ראינו בתופעה הזאת חוסר צדק ויש פערים ומעמדות של אנשים בהתאם לקבורה. יש 600 חברות קדישא בישראל. תמונת המצב היום שיש קבורה בקומות אבל המדינה לא מממנת את זה מי שמממן את זה אלו הנקברים. מי שנקבר בקבורת שדה מממן את הקבורה הזאת. התחום סבוך והמדינה פשטה את הרגל מבחינת ניהול הקבורה. דקה מבית עלמין ירקון יש את פתח תקווה ושם אין בקומות כי המנהל שם לא מסכים".

יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר סיכם: "הוועדה רואה בחומרה את מצב הקבורה בישראל ולמדה כי הקבורה הפכה לדבר יקר וקבורה רוויה הפכה לסוג של כלי בידי חברות קדישא שנאלצו לייצר קבורה רוויה כתחליף לקבורת שדה. הוועדה קובעת כי סוגיית הקבורה היא סוגיה לאומית ועל הממשלה לייצר תכניות שוויוניות. הוועדה קובעת כי הגיעה העת שמדינת ישראל תגלה מעורבות ותיקח אחריות בסוגיות עלויות הקבורה ותפעיל יותר רגולציה".