הזדמנות אחרונה בחוות השומר

מה גרם לך להגיע לטירונות בחוות השומר מלכתחילה?
נסיבות החיים הם אלה שהובילו אותי לחוות השומר.
עזבתי את הלימודים בגיל צעיר, מגיל 16 אני עצמאי, גרתי אמנם בבית הוריי, אך למעשה זה היה עבורי מקום לינה בלבד כיוון ובעיקר הסתובבתי עם חברים ברחובות. אט אט נגררתי למקומות לא טובים, ומהר מאוד יצא שהסתבכתי עם החוק, מה שגרם לי להתגייס דווקא לחוות השומר.
הייתה לך מוטיבציה להתגייס?
הייתי לגמרי נגד הגיוס, לא רציתי להתגייס. בהתחלה ממש לא הגעתי ללשכת הגיוס, ברגע שהתחלתי לקבל צווים נלחצתי ממש. הבנתי שיעצרו אותי במידה ולא אגיע. זו למעשה הייתה ההתחלה שלי בצבא, לא שיתפתי פעולה.
הגעתי ממקום בו הייתי אדון לעצמי ופתאום ניסו לנהל אותי, לא הבנתי איך זה קשור אלי.
מה גורם לך לשנות גישה וכן לסיים את הטירונות?
שבועיים לאחר תחילת הטירונות נכנסתי לכלא ושם הבנתי שעליי לשנות משהו.
ידעתי שבאזרחות עשיתי המון שטויות, ולכן לא התקדמתי לשום מקום והבנתי שאם אמשיך כך גם בצבא אשאר סטטי ולא אתקדם.
בחרתי לתת לעצמי הזדמנות ולראות האם יכול לצאת מזה משהו, במהרה הבנתי שזה לא כזה גרוע כפי שחשבתי. כך קרה שסיימתי את הטירונות שאחריה הבנתי שאני בכלל רוצה להישאר במסגרת הצבאית.
כיום אתה סגן רס"ר משמעת, כיצד אתה מסייע לחיילים שעוברים את מה שעברת לפני כמה שנים?
מלבד האחריות על שגרת המחנה, אני מכוון את החיילים.
מאוד קשה להם שהם מגיעים לפה, כיוון ורובם מאוד עצמאיים ולא רגילים שאומרים להם מה לעשות, אך לי יש אמונה גדולה במקום וביכולת שלי לסייע להם. אני מצליח לגרום לחלק גדול מהם לסיים את הטירונות וזה מסב לי סיפוק רב.
כיצד החיילים מגיבים אליך?
התגובות כלפי הן רק טובות.
איני מפקד ישיר שלהם, אני משקיף מהצד, ברגע שלחייל כלשהו יש בעיה, אני מגיע ומנסה להקשיב לו ובמידת הצורך להרגיע אותו. במידה וזה לא עוזר אני גם מספר לו את הסיפור שלי וגורם לו להבין שאם אני יכולתי גם הוא מסוגל, כיוון ואין שוני בינינו.
הסיפור שלי עובר מפה לאוזן בבסיס וכבר לאחר שבועיים של טירונות כולם מכירים אותי ובמידה ואבקש מהחיילים משהו הם ירצו לעשות זאת מתוך כבוד אלי.
אני שואב המון סיפוק מהמקום בו אני עוזר לחיילים שהיו במצבי.
רק אתמול חייל נשפט עקב נפקדות ועל כן נשלח לכלא. הוא נורא התלהם ורצה לחתוך הביתה, שכנעתי אותו שיישאר לסיים את הטירונות.
בשביל זה אני פה ובגלל זה אני קם בבוקר, אני יודע שיש שם חיילים מהרקע שלי והם יכולים למצוא שפה משותפת איתי. אני מאמין בהם ועוזר להם בכל מה שאני יכול ומשם השאלה היא כמה הם יעזרו לעצמם.
אם היינו שואלים את 'יבגני של פעם', הוא היה מאמין שכך הדברים יתגלגלו?
ממש לא, אבל חצי שנה לאחר הטירונות ידעתי שברצוני להישאר בצבא.
מאוד רציתי להמשיך לקבע לאחר הסדיר, אך בגלל העבר שלי ממש לא רצו אותי. התנאי לקבע הנו שלוש שנות שירות ו-12 שנות לימוד, על כן השלמתי את לימודיי בהצלחה, אך בסופו של דבר לא היה תקן.
חיכיתי במשך עשרה חודשים, עד כדי כך רציתי בזה, הלכתי לראיונות עם אנשים בדרגות מאוד גבוהות וממש נלחמתי על מנת להיות כיום בקבע.
מהו החלום שלך לעתיד?
להיות רס"ר חוות השומר. ואני עוד אהיה.

המאמר הנו מאמר דעה, המייצג את דעתו האישית של כותבו. "רשת" אינה אחראית על הכתוב במאמר, נכונותו והמידע המוצג בו וכן אינה נוקטת עמדה בכל הקשור לנושא המאמר.