בעקבות הקורונה: אנשים שהמציאו עצמם מחדש

שירן אלוש בת ה-35 מאילת, מעצבת תלבושות למופעים, מספרת כי "התקופה הזו הכריחה אותנו לשבת בבית, הרבה פרויקטים בוטלו ונדחו. נשארתי בלי עבודה בתחום, הכל הוקפא. לא רואים אופק נכון לעכשיו ואף אחד לא יודע מה קורה. הייתי צריכה למצוא פתרון יצירתי. היה לי נורא חשוב גם בלי קשר להכנסה, להמשיך ליצור. למזלי היתה לי האפשרות להיות בלי הכנסה קבועה בתקופה האחרונה, אבל בהחלט נעזרתי מההכנסה הצדדית של המסיכות. חשבתי לעצמי איך אני משאירה את הגלגלים מונעים. לקחתי את המסיכה, שהיא בעצם הכוכבת של התקופה הזו, ועבדתי על  שני פרויקטים – מסיכות בהשראה של דמויות נשיות לשם היצירה, כאשר את כולן הכנתי בבית בסיוע של מעצב גרפי, ופרויקט נוסף – קולקציה של מסיכות ליום יום. אם פעם היינו רואים את הסינים – ואומרים איזה משוגעים – אז היום המסיכות הן חלק בלתי נפרד מחיינו. הן הפכו לפריט אופנתי, מלבד המטרות הברורות שלהן. נורא חשוב לי לקדם אג'נדה של יצירה. שאנשים לא יפסיקו ליצור. גם בתקופות קשות, אפשר ליצור יש מאין".

"בסכין חד חתכו לנו את העורק המרכזי שלנו, אנשי התיירות, שזה נתב"ג", מספר יינון חדוותי, מורה דרך ומדריך תיירים. "ברגע אחד כל קבוצות התיירים שסגרו לאפריל עד אוגוסט נעלמו. עבדתי חודש וחצי בשופרסל כדי לכלכל את משפחתי ואז עברתי לעבוד בחקלאות עם אחי בקיבוץ".