אלמנתו של סא"ל אריאל קוניק ז"ל ששם קץ לחייו: "הוא חטף כדורים שקופים"
סא"ל אריאל קוניק ז"ל זינק מביתו בבוקר ה-7 באוקטובר כדי לחלץ ולסייע, אך התמודד עם פוסט-טראומה שקופה שנוצרה בעקבות הלחימה ושם קץ לחייו. כעת, אלמנתו טליה פונה לציבור בקמפיין גיוס המונים למען יציבות המשפחה
שלוש שנים עברו מאז הטבח הנורא ביותר שידענו כאן במדינת ישראל, שלוש שנים שמאגדות בתוכן אין ספור סיפורי גבורה, הקרבה של לוחמים, לוחמות, אזרחים ואזרחיות. אחד מאותם גיבורים הוא סא"ל אריאל קוניק ז"ל, שהיה בגיל של פטור משירות מילואים, ובכל זאת באותו בוקר שחור היה ברור לו שהוא יוצא לעזור. הוא היה בחוד החנית של חילוץ וטיפול בחללים, ומאז אותו יום הוא לא חזר להיות אותו בן אדם, עד שבחודש מרץ האחרון שם קץ לחייו. בריאיון לתוכנית "פותחים יום", מספרת אלמנתו, טליה קוניק על האיש שהיה: "אריאל היה איש של חיים, היו לו אנרגיות של שני אנשים לפחות. הוא מאוד אהב ליצור, היה איש עם חזון".
כתבות נוספות
היציאה המהירה והנחושה של קוניק מביתו בבוקר ה-7 באוקטובר כדי לסייע ולחלץ טמנה בחובה מחיר נפשי כבד ובלתי נראה. לצד תיאור האנרגיות והחיוניות המיוחדות שהיו לו, שיתפה טליה בהתמודדות המורכבת עם השלכות הלחימה והקשיים שבאו בעקבותיה. בדבריה היא הדגישה את הפגיעה שלא תמיד נראית לעין, וציינה במפורש: "הוא חטף כדורים שקופים, הם ראו את המראות הכי קשים. הוא אמר שהוא צריך טיפול, אבל לא היה לו זמן לעצמו בכלל".
בעקבות האסון וההתמודדות המורכבת שנכפתה עליה ועל המשפחה, פונה כעת טליה בבקשה לתמיכה וסיוע בעזרת קמפיין גיוס ההמונים באתר Giveback, 'למען ביתו של אריאל ז"ל', כאשר היא מדגישה את החשיבות של התגייסות הציבור למענם: "אני רוצה להודות לעם ישראל, אני קוראת כל תגובה. אבל אני רוצה להגיד - אנחנו צריכים הרבה יותר מזה כדי להיות ביציבות ושאוכל להמשיך את החיים שלי".