האם בלחם קל יש באמת פחות קלוריות?

האם כשהיצרן כותב על אריזת המוצר "ללא תוספת סוכר" זה אומר שאין במוצר סוכר? ומה עם לחם קל מופחת קלוריות? ד''ר מאיה רוזמן עם המדריך המלא להטעיות בהגדרות היצרנים והאותיות הקטנות.

"ללא תוספת סוכר"

אם כתוב ללא תוספת סוכר זה אומר שבמוצר אין תוספת של סוכר לבן. בריבה ללא תוספת סוכר למשל, יש את הסוכר של הפרי עצמו – בלי סוכר לבן. אז אמנם יש בה בממוצע 40% סוכר פירות, ולא 60% סוכר כמו בריבה רגילה, אבל היא עדיין עתירת סוכר ולא מתאימה למי שסובל מסוכרת.

צריך להיזהר גם מהגדרות כמו 0% שומן – זה נשמע דיאטטי, אבל בגלידות סורבה 0% למשל, שעשויות מפרי וסוכר בלבד, אין אמנם שומן, כלומר יש שם 0% שומן, אבל כמות הסוכר בסורבה עצומה וכמות הקלוריות לפעמים זהה לגלידת שמנת, למרות שזה 0% שומן.

"מופחת סוכר"

במקרה הזה אנחנו קורבנות של היצרנים. הם עשו מוצר עם הרבה סוכר, ואז הפחיתו ב- 10 או 20% את כמות הסוכר, ומשום מה רשאים לקרוא לזה "מופחת סוכר".... כמו במעדני חלב מסויימים או משקאות שוקו מופחתי סוכר... למרות שהם עדיין עתירי סוכר ומעודדים ילדים לצריכת מזון מתוק, מה שגורם בסופו של דבר להשמנה ולסוכרת ומחלות לב. גם דגני בוקר שכתוב עליהם 33% פחות סוכר – זה לא אומר שיש שם מעט סוכר, זה אומר שיש פחות מהמוצר שהיה בשוק לפני כמה חודשים. מופחת סוכר בסופו של דבר לא אומר כלום על המוצר ואם הוא בריא או לא, אלא רק על העובדה שהיצרנים מנסים להגדיל מכירות על ידי כותרות שנשמעות בריאות. בטבלת הערכים התזונתיים כתוב כמה גרם סוכרים יש במאה גרם, וכמה במוצר עצמו. אם במעדן יש 20 גרם סוכרים – זה אומר שיש בו 4 כפיות סוכר, וכמובן שזה יותר מדי.

אולי יעניין אתכם גם:

איך להכין טופו עם פטריות ושעועית ירוקה?

מאחורי הקלעים: איך מצלמים שער של מגזין אופנה?

"ללא סוכר"

אם כתוב במפורש ללא סוכר סימן שאין שם סוכר בכלל אלא תחליפי סוכר. ואז כדאי לבדוק מה התחליפים בהם השתמשו. אם זה סטיביה או סוכרלוז אין להם תופעות לוואי שליליות על הבריאות ואז זה בסדר, אבל אם מדובר בסכרין או ציקלמו או אספרטיים – לדעתי עדיף לא להשתמש במוצרים האלו, גם כי הם מזיקים לבריאות, וגם בקרב חולי סוכרת – לאחרונה התגלה שהם מגדילים את העמידות לאינסולין ומחריפים את הסוכרת ממש כמו סוכר.

לייט

מופחת שומן או קלוריות לעומת המוצר המקורי, עדיין לא אומר שזה דיאטטי. למשל מיונז לייט 38% שומןו-354 קלוריות במאה גרם. זה פחות ממיונז רגיל עם 70% שומן וכפול קלוריות, אבל עדיין הרבה.

לחם קל

אמור להיות פחות קלוריות מלחם רגיל אבל זה לא כך ברוב המקרים. מה שהופך לחם לקל זה משקל הפרוסה בלבד. במאה גרם לחם רגיל או קל יש ברוב המקרים אותה כמות קלוריות. יש לחמים שכתוב עליהם קל אבל הפרוסה עבה וכבדה ומכילה פי 3 קלוריות מלחם דיאטטי. לחם קל אמור לשקול 25 גרם לפרוסה.

מופחת נתרן / דל נתרן

פחות נתרן בהשוואה למוצר המקורי. למשל רוטב סויה דל נתרן מכיל כמות עצומה של מלח ולא מומלץ לבעלי לחץ דם גבוה. אבקת מרק עוף עם 33% פחות נתרן – מכילה המון מלח, ויש בה פי 2 מלח מאבקת מרק טבעם פטריות. גם בגבינה בולגרית "מעודנת" עדיין כמות נתרן מטורפת. וזו עוד הטעיית יצרן.

ללא כולסטרול

מוצרים שמכילים רק מרכיבים צמחיים לא מכילים כולסטרול, כי זה שומן שנוצר ע"י בעלי חיים בלבד. זה שכתוב על שמן זית או לחם "ללא כולסטרול" זה מצחיק. ברור שאין שם כולסטרול. כתובית כזו נועדה להגדיל מכירות.

"מכיל סיבים תזונתיים"

יש מוצרים כמו קליליות, קרקרים, פתיתים, לחמניות, דגני בוקר... שכתוב עליהם "מכיל סיבים תזונתיים". אבל בטבלה, רואים שכמות הסיבים שם נמוכה מאוד ולא משמעותית. הכיתוב גורם לצרכן לחשוב שהוא קונה מוצר בריא עשיר בסיבים ואין הדבר נכון.