"שמנה כמוני, לא ראוי שתלבש בגד ים"
במדינה לוהטת כמו שלנו, ליהנות מרחצה בים או בבריכה זו זכות בסיסית. גם אם הציצי כבר מזמן לא איפה שהיה פעם וגם אם יש לך צלוליט או בטן או תחת או את כולם ביחד
אני מהבנות האלה שכל חייהן הלכו לים או לבריכה עם ג'ינס וחולצה גדולה ומשוחררת. באתי יעני "זרוקי" וקליל אבל מבפנים נשרפתי מחום בזמן שכל בנות המשפחה והחברות היו משתעשעות במים.
אבל אתן יודעות, שמנה כמוני, עם ציצי כשקיות חול, בטן ענקית, ישבן שמגיע חצי שעה אחריי, זרועות ענקיות וירכיים שלא מפסיקות להתנשק- לא ראוי שתלבש בגד ים.
ככל שהתבגרתי קיבלתי פרופורציות והבנתי שעם כל הכבוד לי- אני לא מעניינת אף אחד. אני לא בר רפאלי, אין איתי שובל של פפרצ'י והחבר'ה שאיתי הרי גם כך יודעים שלא מדובר פה בפרגית במשקל רבע עוף, אלא בשמנה.
כך שביום שהסרתי את הבגדים והעזתי להישאר עם בגד הים, העולם לא קרס לתוך עצמו, החוגגים בחוף לא עצרו עיסוקיהם כדי לבחון, אף אחד אפילו לא פתח לכבודי שמפנייה.
ואז נכנסתי למים וחשבתי לעצמי: מה את סתומה? אני לא מאמינה שלא עשית את זה קודם!
במדינה לוהטת כמו שלנו, ליהנות מרחצה בים או בבריכה זו זכות בסיסית. כן, גם אם עברת את גיל 12, גם אם הציצי כבר מזמן לא איפה שהיה פעם וגם אם יש לך צלוליט או בטן או תחת או את כולם ביחד.
לאף אידאל יופי אין מונופול על התענוג הצונן הזה ופעם הבאה שאת שומעת את המשפט 'הכיני את גופך לקיץ', ובכן, יש לי ידיעה מרעישה: הוא מוכן!
פשוט תלבשי בגד ים ותקפצי למים.
עוד בדיבור: