מי שיורק על סמל של המדינה, לא יכול ליהנות מהיתרונות שמעניק סמל לאומי אחר

שי גולדן שמע את האמרה של ח"כ ג׳מאל זחאלקה שאמר שמעדיף למות מאשר לשיר את ההמנון, ולא נשאר אדיש

זמן צפייה: 01:27
אז חבר הכנסת ג׳מאל זחאלקה מעדיף למות מאשר לשיר את ההמנון. הוא גם סבור שדגל ישראל הוא סמרטוט. אין שאלה בכלל: זכותו להרגיש כך. אין שאלה בכלל, זכותו של כל אדם להרגיש כך. אבל במתמטיקה הזאת יש היגיון פשוט - דגל ישראל וההמנון שלה הם סמלים ישראליים. גם כנסת ישראל היא סמל. מי שיורק על סמל אחד לא יכול ליהנות מהיתרונות שמעניק סמל לאומי אחר. אם חבר הכנסת זחאלקה בז עד כדי כך לכל מה שישראלי ולישראליות, אין שום סיבה שישראל והישראליות ייתנו לו ליהנות מהזכות הגדולה לשרת בכנסת ישראל. זכותו לחוש פלסטיני וזכותו לחשוב דברים קשים על ישראל ולפעול לשנותה בכליו. אבל במקום בו הוא יורק על סמליה של המדינה שהוא אחד מנבחריה, על המדינה לשלול את חברותו בכנסת. זה הקו האדום שאסור לחצות בשם חופש הביטוי וההגנות שמעניקה הדמוקרטיה. זה המקום בו על הדמוקרטיה להתגונן מפני אלה שמשתמשים בה כדי לנסות להחריבה. חבר הכנסת ג׳מאל זחאלקה מוזמן לירוק על הדגל, אבל בביתו. בארצות הברית, אגב, הוא היה יושב בכלא על אמירות דומות. אבל אנחנו לא אמריקה. וטוב שכך. אנחנו מדינת ישראל, ומי שבתוכנו וקורא להחריבנו ומשתמש בחסינותו כדי לירוק על היותנו, אינו יכול עוד ליהנות מהחסינות שמעניקה הדמוקרטיה שלנו. יש גבול לכל תעלול. מוכרח להיות. גם מצד ימין, אבל גם מצד שמאל. עוד בדיבור: יהודים יקרים, איך הייתם מרגישים אם הייתם גרים בעיירה קטנה בפולין והיו מצפים מכם להתחבר להמנון שמופיעות בו המילים "נפש נוצרי הומיה"?