נפש הומיה-של ערבי

כל מי שיושב בכנסת צריך לכבד את סמלי המדינה, אבל האם סמלי המדינה מכבדים את כל מי שיושב בכנסת?. פיני אסקל עם כמה מילים על התקווה של ח״כ זחאלקה

זמן צפייה: 01:21

יהודים יקרים, איך הייתם מרגישים אם הייתם גרים בעיירה קטנה בפולין והיו מצפים מכם להתחבר להמנון שמופיעות בו המילים "נפש נוצרי הומיה"?

אני שואל את זה כי כנראה ממש מפריע לכם שיש אזרחים שחיים בניכם, כאן בישראל, ומעזים לא לשיר את "התקווה" בחזה מתוח ובראש מורם.
מדובר בעיקר בערבים - מוסלמים או נוצרים. אתם מבינים מה קרה? אנחנו, אדוני המדינה, חיבקנו אותם לחיקנו, הכנסנו אותם למשפחה, אפשרנו להם להיות חלק מעם ישראל, אפילו לייצג את הנבחרת, אפילו להיבחר לכנסת - והחצופים האלה טוענים עכשיו שההמנון פונה רק ליהודים. שהמנורה בסמל המדינה והמגן דויד במרכז הדגל הם יהודיים מדי בשבילם.

הרבה יהודים שמעו השבוע את ח"כ זחאלקה אומר שהוא מעדיף למות ולא לשיר את ההמנון, והחליטו: לא. לא אדוני, עד כאן. אם אתה ישוב בכנסת, סמל ישראלי בפני עצמו, אתה צריך לכבד את שאר הסמלים הישראליים - גם את ההמנון וגם את הדגל. אבל אותם אנשים שוכחים שיש הבדל אחד בין ההמנון לכנסת. הכנסת היא הרבה יותר מסמל, היא המקום היחיד בו ערביי ישראל יכולים לשנות את מעמדם האזרחי בעזרת חקיקה ובשם הדמוקרטיה. מותר להם אפילו להמליץ על שינויים בעיצוב הדגל ובמילות ההמנון. לגבי המילים של זחאלקה - הן אולי קשות לעיכול, ואולי לא נעימות לכל אוזן, אבל ברגע שתקשיבו להן, אולי תבינו שהן מגיעות מתוך כאב וסערת רגשות של נפש הומיה.

הפעם, נפש הומיה של ערבי.

 

עוד בדיבור:

מי שיורק על סמל של המדינה, לא יכול ליהנות מהיתרונות שמעניק סמל לאומי אחר