מה אומר החוק לגבי הגשת כתב אישום נגד רה"מ? שאלות ותשובות

על רקע הדרמה הפוליטית, בדקנו עם ד"ר אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי, מה אומר החוק במקרה של הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה ומי יכול להדיח אותו

חקירות ראש הממשלה מעוררות סערה ציבורית ושאלות חוקתיות לגבי עתידו של ראש הממשלה, במקרה שיוגש נגדו כתב אישום. פנינו לד"ר אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי וציבורי מהמרכז הבינתחומי הרצליה, שיעשה לנו סדר בחוק.

האם ראש הממשלה צריך להתפטר במקרה של הגשת כתב אישום?

"חוק יסוד הממשלה לא מחייב את ראש הממשלה להתפטר אם מוגש נגדו כתב אישום. הדרך היחידה שבה ראש הממשלה יכול לסיים את כהונתו (למעט אם הוא מחליט להתפטר מיוזמתו) היא הרשעה בפסק דין סופי בעבירה שיש עימה קלון. במקרה כזה הכנסת יכולה להצביע על הדחת ראש הממשלה".

"עם זאת, במידה והכנסת אינה מדיחה את ראש הממשלה ופסק הדין הפך לסופי, כלומר חלף מועד הערעור ולא הוגש ערעור, אז רואים את ראש הממשלה כאילו התפטר מתפקידו. למשל, אם ראש הממשלה הורשע במחוזי והוא מחליט לערער לעליון, אז בפרק הזמן הזה שעשוי לקחת כמה חודשים, הכנסת יכולה להעבירו מתפקידו. אם הכנסת לא תדיח אותו, הוא יועבר מתפקידו כאמור לאחר שפסק הדין יהפוך לסופי".

האם היה בעבר תקדים דומה בישראל?

"יש את התקדים של השר אריה דרעי, שבו בג"ץ חייב את ראש הממשלה דאז יצחק רבין לפטרו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. הדבר לא נעשה בגלל שהחוק חייב זאת, אך נפסק כי בנסיבות של הגשת כתב אישום נגד שר יהיה זה בלתי סביר שדרעי יישאר בממשלה".

האם תקדים דרעי חל גם על ראש ממשלה?

"יש כאלה שיטענו שאם שר לא יכול להמשיך לכהן מרגע שהוגש נגדו כתב אישום, אז קל וחומר שראש הממשלה לא יכול לכהן מכיוון שהוא מחזיק בתפקיד בכיר יותר משר.

מצד שני, אפשר לטעון בדיוק ההפך: לפיטורי שר אין משמעות עבור המדינה, לא הולכים לבחירות בגלל ששר מועבר מתפקידו וזה לא פוגע ביציבות השלטונית. בית המשפט ייזהר מאוד בקביעה כי ראש הממשלה חייב להתפטר, מכיוון שהמשמעות של זה  דרמטית - הליכה לבחירות".

נתניהו ומנדלבליט
נתניהו ומנדלבליט

האם צפויות עתירות לבג"צ?

"אם יוגש כתב אישום וראש הממשלה יחליט שלא להתפטר, יש סבירות ודאית שיוגשו שלל עתירות, אבל קשה מאוד להתנבא כיצד ינהג בג"ץ וכלל לא בטוח שהוא יפסוק כמו במקרה של דרעי".

אם ראש הממשלה יחליט להתפטר, הממשלה כולה נופלת?

"אם ראש הממשלה מחליט להתפטר מיוזמתו, אז הממשלה נופלת, אבל אפשר עדיין להימנע מבחירות. כיצד? לראש הממשלה יש סמכות לפזר את הכנסת, אבל הוא זקוק להסכמה של נשיא המדינה לכך. במקרה כזה רוב חברי הכנסת יכולים לפנות לנשיא ולבקש ממנו שיטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת מוסכם אחר. לחבר הכנסת יש תקופה של חודש, עם אופציה לקבל ארכה של 14 יום, שבה הוא יכול לנסות להרכיב ממשלה חדשה.

אם חבר הכנסת מצליח להרכיב ממשלה שמקבלת את אמון הכנסת - אז אין בחירות. אם הוא לא מצליח להרכיב ממשלה או שאין פנייה של רוב חברי הכנסת לנשיא המדינה, אז הולכים לבחירות. מקרה דומה קרה לאחר ההתפטרות של אהוד אולמרט ב-2009, כשהשרה ציפי לבני ניסתה להרכיב ממשלה, אך לא הצליחה והלכנו לבחירות".

ח"כים מהאופוזיציה מבקשים שנתניהו יכריז על "נבצרות זמנית". מה זה אומר?

"אין הגדרה ברורה בחוק למושג 'נבצר'. כשראש הממשלה לשעבר אריק שרון חלה, הוא הוכרז כנבצר וממלא מקומו, אהוד אולמרט, היה ראש הממשלה בפועל. אבל זה לא המקרה כאן".

"החוק אומר שאם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו, או שכהונתו הופסקה מחמת עבירה, הממשלה יכולה לקבוע כי שר אחר - שצריך להיות חבר כנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה - יכהן כראש הממשלה בפועל עד להקמת ממשלה חדשה. כך למשל, גדעון סער אינו יכול להיבחר לתפקיד ראש ממשלה זמני מכיוון שאינו חבר כנסת, אבל זה יכול להיות לדוגמא השרים צחי הנגבי או שטייניץ, שיכהנו בתפקיד של ראש ממשלה זמני".