"כיפת הברזל" של הצפון: מה הרוויחה ישראל מההסכם עם לבנון?
ההצעה שתוגש לאישור הקבינט ביום חמישי לגבי הסכמי המים הכלכליים עם המדינה הצפונית טומנת פשרות רבות מצד ישראל - אך גם מצד לבנון. מה הרוויחו שני הצדדים בדרך לקידוחי גז מהמים, ומה יש למזכ"ל חיזבאללה להגיד על כך
בעוד שהפרטים המדויקים שנוגעים להסכם המים הכלכליים בין ישראל ללבנון לא ידועים עד הסוף, הערב (ראשון) אפשר להצביע על מאזן מסוים של פשרה בין הצדדים - מדינות אויב זו לזו. כל אחת רושמת לעצמה ניצחונות והפסדים מההסכם, כששתיהן מקוות שההתפשרויות ישתלמו - ויביאו שקט ארוך טווח.
שרטוט הגבול הימי נעשה לבסוף לבקשת לבנון, בקו רוחב 23, למרות שזוהי פשרה מצד הלבנונים - שלפני שנתיים דרשו קו רוחב דרומי יותר: אז, ב-2020, ישראל כמעט ונכנעה לאיומי מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה, והסכימה לדרישה המופרזת של קו רוחב דרומי שכזה, אולם בסוף הגבול הימי שהתקבל נגזר כמה שיותר סמוך לקידוח קאנא וכן לקידוח כריש. עם זאת, נראה כי איומי נסראללה בכל זאת השפיעו על ישראל, שעד היום נמנעה מלקדוח גז.
מבחינת שתי המדינות, ישראל ולבנון, ההסכם חשוב אסטרטגית וביטחונית ומונע הסלמה מול חיזבאללה. סמיכות שדות הגז מהווה "כיפת ברזל" למניעת הסלמה, כפי שניסח זאת שר הביטחון בני גנץ, אולם אין לדעת לכמה זמן קדימה היא תחזיק מעמד. השאיפה היא שההסכם יקדם יציבות ביטחונית בין לבנון לישראל לאורך שנים קדימה.
קידוחי הגז משמעותיים לשתי המדינות לאין שיעור, בעוד שמחירי הגז בעולם ממריאים מעלה, בין היתר בעקבות המלחמה באוקראינה. עבור ישראל, קידוח נוסף של גז יוכל להוזיל את המחירים ויאפשר עצמאות אנרגיה, ובעבור לבנון משמעות הקידוח היא שהם לא יהיו תלויים יותר לגז האיראני, שמוזרם למדינה בתמורה להגדלת ההשפעה האיראנית באזור. קידוח גז משלהם יעזור ללבנונים לצאת מהבוץ הכלכלי שהמדינה שקועה בו כבר שנים.
נקודה נוספת לטובת לבנון היא הגברת המשילות והצגת חזית חזקה של הממשלה אל מול ארגון חיזבאללה, שניסה כמה פעמים לפוצץ את ההסכם, בין היתר כאשר שיגרו ארבעה מל"טים לעבר אסדת כריש, שיורטו בידי חיל האוויר וחיל הים של צה"ל.
עם זאת, אתמול נשא מזכ"ל החיזבאללה נאום מתוך הבונקר שלו בלבנון, ונשמע מפויס יחסית ולא מאיים. "אנחנו מול ימים מכריעים בנושא. נראה מה תהיה תגובת ישראל", אמר נסראללה בנאומו, "בימים הקרובים נראה מה תהיה עמדת לבנון, ואיך יתפתחו הדברים. אנחנו מקווים שזה יתפתח לטובה עבור לבנון. גם מי שדיבר על מענקים והלוואות, הבין שזה בעייתי. אם זה יגיע לתוצאה טובה, זה יהיה תוצאה של אחדות וסולידריות. יש החושבים שזה ניצחון של מישהו או מפלגה - אך כשמשתמשים בכוח, מגיעים לנקודה הזו".
בתוך כך, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו תקף היום את ההסכם המתגבש מול לבנון ואמר: "יאיר לפיד נכנע באופן מביש לאיומים של נסראללה. הוא נותן לחיזבאללה שטח ריבוני של מדינת ישראל עם מאגר גז ענק ששייך לכם, אזרחי ישראל. הוא עושה את זה ללא דיון בכנסת ובלי משאל עם".
"ללפיד אין מנדט למסור למדינת אויב שטחים ריבוניים ונכסים ריבוניים ששייכים לכולנו", הוסיף נתניהו, "אם המחטף הלא חוקי הזה יעבור, הוא לא יחייב אותנו. ב-1 בנובמבר נחזיר לישראל הנהגה חזקה, הנהגה מנוסה, שתשמור על הביטחון של כולנו".
נתניהו, 10 שנים נכשלת בניסיון להביא את ההסכם הזה, לפחות אל תפגע באינטרסים הבטחוניים של ישראל ותסייע לחיזבאללה בהודעות חסרות אחריות.
— יאיר לפיד - Yair Lapid (@yairlapid) October 2, 2022
בקואליציה תקפו חזרה, כאשר ראש הממשלה לפיד כתב בחשבון הטוויטר שלו: "נתניהו, 10 שנים נכשלת בניסיון להביא את ההסכם הזה, לפחות אל תפגע באינטרסים הבטחוניים של ישראל ותסייע לחיזבאללה בהודעות חסרות אחריות". שר הביטחון בני גנץ צייץ גם הוא וכתב: "ביבי, אל תפריע. רק שיקולים פוליטיים חסרי אחריות מובילים אותך. אנחנו נמשיך לדאוג לאינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל באחריות ובממלכתיות".
בעוד שלפיד הכריז כי ההצעה להסכם תעלה לאישור בקבינט המדיני ביטחוני, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הצהירה היום כי טרם החליטה באיזה פורום הוא יאושר, וייתכן שהוא יובא לאישור הממשלה. בהרב-מיארה מסרה לדרג המדיני שהיא עוד בוחנת את הנושא ותכריע בימים הקרובים.