ישראל נגד הבקשה לצווי המעצר הבינלאומיים: "הפרה של חוקת ביה"ד"

ברקע החשש המתגבר מכך שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא בקרוב צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט, המדינה הגישה היום (שישי) התנגדות רשמית לסמכות השיפוט של בית הדין ולחוקיות הבקשה להפקת הצווים.

נכתב כי ישראל יזמה שני הליכים משפטיים נפרדים כדי להתמודד עם הסוגיה. בהליך הראשון, ישראל "הבהירה כי בית הדין נעדר כל סמכות ביחס לתיק הנדון", ובהליך השני "פירטה כיצד הפר התובע באופן בוטה את חוקת בית הדין ועקרון המשלימות, בכך שלא פעל כנדרש כדי לאפשר לישראל, לפני קידום פעולותיו, לממש את זכותה לחקור בעצמה את הטענות אותן הוא מעלה".

עוד נכתב כי "מדינות מובילות שונות (לרבות מדינות החברות בבית הדין), ארגונים ומומחי משפט מרחבי העולם שותפים לעמדות שהציגה ישראל בנושאים אלו. אין עוד דמוקרטיה בעלת מערכת משפט עצמאית ומוערכת - כפי שמתקיימת במדינת ישראל - שקיבלה יחס מפלה שכזה מהתובע".

את בקשתו להוצאת הצווים הגיש התובע בבית הדין הפלילי כרים קאן בחודש מאי, ובריאיון לרשת CNN האמריקנית אמר אז כי בית הדין מבקש להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט - אותם הזכיר בשורה אחת עם מנהיג חמאס יחיא סינוואר, שגם נגדו ביקש להוציא צו מעצר "באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות".

גורם מדיני בסביבת נתניהו מסר אז כי "מדובר בהחלטה שאם תצא לפועל - היא ביזיון בקנה מידה עולמי. אין גבול לצביעות". גורם בחמאס: "החלטת התובע בהאג משווה בין הקורבן לתליין - ומעודדת את המשך הכיבוש".

קאן הודיע כי בכוונת בית הדין להוציא גם צווי מעצר נגד מוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, ואסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס. "על בסיס ראיות שנאספו ונבדקו על-ידי משרדי, יש לי יסוד סביר להאמין כי סינוואר, דף והנייה נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו בשטח ישראל ורצועת עזה מ-7 באוקטובר 2023, ביניהם: לקיחת בני ערובה כפשע מלחמה; אונס, מעשי אלימות מינית אחרים, עינויים ורצח כפשעים נגד האנושות, כמו גם מעשים לא אנושיים ויחס אכזרי בהקשר של שבי", כתב התובע.