שנה לפלישה הרוסית: בלשכת נתניהו בוחנים הזמנה להגיע לקייב

המדיניות הישראלית בשנה שחלפה מאז שפרצה המלחמה באוקראינה הייתה ללכת על חבל דק - מצד אחד לתמוך באוקראינה, ומצד שני לא להכעיס את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אך ההצבעה שעברה באו"ם הלילה (שישי) בתמיכת ישראל סוטה מהקו הזה.

ההחלה למעשה קוראת לרוסיה להסיג מיד את כוחותיה מאוקראינה, וישראל הצטרפה להחלטה הזו, הצביעה בעד יחד עם 140 מדינות נוספות, מה שמתכתב עם הקו הישראלי לאורך כל החודשים האחרונים - לתמוך במוסדות האו"ם בהחלטות נגד רוסיה סביב הלחימה באוקראינה.

מוקדם יותר השבוע דיווחנו כי ללשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיעה בסוף השבוע הזמנה לבקר בקייב ולהיפגש עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לראשונה מאז תחילת המלחמה. גורמים מדיניים אמרו לחדשות 13 כי ההזמנה נבחנת, ויש כמובן רגישויות מדיניות וביטחוניות מאוד גדולות בעצם ביקור שכזה מול הרוסים.

בישראל גם בוחנים את המשך הסיוע לאוקראינה, ואולי אף את הרחבתו. סימנים לכך ניתן היה לראות בעלייה לרגל לזלנסקי, גם של שר החוץ אלי כהן וגם של ח"כ זאב אלקין ויו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין. גם שם עלתה הדרישה האוקראינית לסיוע נוסף, וגם בישראל יש מי שחושב שצריך להרחיב את הסיוע לקייב.

מוקדם יותר היום נשא זלנסקי דברים במסיבת עיתונאים לציון שנה למלחמה, והתייחס ליחסים עם ישראל. "במשך זמן רב חיפשתי תמיכה מישראל", אמר הנשיא האוקראיני, "לא רק מהאוכלוסיה אלא גם מההנהגה הפוליטית - זה היה חשוב לי ברמה האישית, אך גם חשוב גם היסטורית - לאוקראינה יש יחסים טובים עם ישראל".

"היה קשה לשנות את העמדה של ישראל", הוסיף זלנסקי, "היא בסיטואציה מסובכת מול רוסיה בגלל ההיבט האיראני והסורי, אבל אני לא רציתי שישראל תהיה בעמדה של תיווך, רציתי שהם יבחרו צד ושיבחרו בצד האוקראיני. אני לא מסוגל להבין איך ישראל יכולה לתמוך במלחמה, בתור מדינה שהייתה בתוך מלחמות במשך שנים. יש לי תשובות לכך, אך לצערי לא אוכל להגיד אותן כאן, אני לא רוצה לחבל ביחסים שלנו שנמצאים במגמת שיפור".