פירוז הרצועה וניהול מקומי: נתניהו הציג לקבינט את הצעתו ל"יום שאחרי"

ראש הממשלה הביא הלילה לאישור הקבינט את הצעתו בנוגע לניהול רצועת עזה לאחר מיטוט חמאס - הכוללת שמירה על חופש מבצעי של צה"ל, שליטה ביטחונית מלאה במעטפת הרצועה ופירוז מוחלט של ארגוני הטרור מכל יכולת צבאית. במישור האזרחי, הציע נתניהו שעזה תנוהל על ידי "גורמים מקומיים בעלי ניסיון ניהולי", ככל שהם לא מזוהים עם גופים התומכים בטרור - לצד סגירה של ואונר"א

זמן צפייה: 01:44

לאחר שנמנע עד כה מדיון בנושא, ובצל הלחץ האמריקני הגובר, ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג הלילה (שישי) בפני הקבינט המדיני-ביטחוני את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס" ברצועת עזה, לקראת דיוני המשך בנושא. התכנית שהציג נתניהו מחולקת לשלושה טווחי זמן: מיידי, ביניים וטווח ארוך - כשבמסגרתה הרצועה תפורז והשליטה בה תעבור לגורמים מקומיים, כשלאחר מכן יופעלו תוכניות שיקום במימון ובהובלות מדינות המקובלות על ישראל.

בטווח המיידי, על פי הצעת נתניהו, צה״ל ימשיך במלחמה עד להשגת מטרותיה - השמדת היכולות הצבאיות והתשתיות השלטוניות של חמאס והג'יאהד האיסלאמי, השבת החטופים ומניעת איום מרצועת עזה לאורך זמן. בהמשך, ישראל תפעל לשמור על חופש פעולה מבצעי בכל רצועת עזה ללא הגבלת זמן, ותשלוט בטחונית במעטפת הרצועה כדי ליצור רצועת ביטחון, שתתקיים "כל עוד יהיה בה צורך ביטחוני".

כמו כן, לפי התוכנית יתקיים פירוז מוחלט מכל יכולת צבאית בעזה כאמור - והאחריות לפיקוח על יעד זה מוטלת על ישראל. בנוסף, ישראל תקיים בשיתוף עם מצרים וארצות הברית "סוגר דרומי" בגבול עזה-מצרים, כדי למנוע הברחות במנהרות ומעליהן.

דיון קבינט המלחמה במפקדת פיקוד המרכז
דיון קבינט המלחמה (ארכיון) | צילום: קובי גדעון / לע"מ

במישור האזרחי, ניהול הרצועה יופקד בידי "גורמים מקומיים בעלי ניסיון ניהולי, שלא יהיו מזוהים עם מדינות או גופים שתומכים בטרור - ולא יקבלו מהם שכר". כמו כן, תקודם תוכנית לדה-רדיקליזציה בכל מוסדות הדת, החינוך והרווחה בעזה - כדי למנוע רצון לטרור בקרב הדור הצעיר, בסיוע מדינות ערביות להן ניסיון בקידום דה-רדיקליזציה בשטחן.

בנוסף, לפי הצעתו של ראש הממשלה, ישראל תפעל לסגור את אונר"א, לאחר שפורסם כי לפחות 10% מעובדי הסוכנות קשורים לארגוני טרור בעזה, ותנסה להחליפה בסוכנויות סעד בינלאומיות "אחראיות". בהצהרת נתניהו נטען כי "שיקום הרצועה יתאפשר רק לאחר השלמת הפירוז ותחילת תהליך הדה-רדיקליזציה".

משאית אונר"א במעבר רפיח
משאית אונר"א במעבר רפיח | צילום: רויטרס

כמו כן, בכל הקשור להסדרים מדיניים בטווח הארוך, נתניהו הוסיף למסמך היום שאחרי את הצעתו שאושרה בכנסת ברוב של 99 ח"כים, שבה הובעה התנגדות להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית ודחייה על הסף של תכתיבים בינלאומיים בעניין הסדר קבע עם הפלסטינים.

לשכת ראש הממשלה מסרה לאחר פרסום ההצעה: "מסמך העקרונות משקף הסכמה ציבורית רחבה של מטרות המלחמה ושל החלופה האזרחית לשלטון החמאס ברצועת עזה".

פעילות יחידת אגוז במרחב ח'אן יונס בדרום רצועת עזה
פעילות צה"ל במרחב ח'אן יונס | צילום: דובר צה"ל

הצעתו של נתניהו מגיעה ברקע לחץ גובר מכיוונו של הנשיא ג'ו ביידן ואנשי ממשלו, המבקשים לקדם יוזמות לשיקום הרצועה בתום המלחמה. ההצהרה שהביא ראש הממשלה נגד הכרה חד-צדדית של ישראל במדינה פלסטינית, אשר צורפה גם להצעתו שהוצגה הלילה בפני הקבינט כאמור, עוררה דאגה וכעס מצד האמריקנים. בכירים בממשל ששוחחו עם גורמים ישראלים ביקשו מהם מפורשות לשנות את נוסח ההצהרה. הם הוסיפו כי "פירושה של הצהרה כזו - פגיעה במאמצי הנורמליזציה עם סעודיה".