הושגה פשרה: הקונסוליה הבריטית לא תיסגר אך תצמצם פעילותה

לאחר הטלת הסנקציות ההדדיות בין בריטניה לישראל, הושג הסכם בין הצדדים לפיו בניין הקונסוליה הבריטית ימשיך לפעול תחת השם "המשלחת הבריטית לירושלים" ומספר הדיפלומטים הפועלים בו יצומצם לשבעה בלבד. שאר העובדים ימשיכו לעבוד מאתרים אחרים.

התגובה הישראלית לסנקציות הגיעה בעקבות שורת סנקציות שהטילה בריטניה על ישראל ובעקבות ההכרה במדינה פלסטינית, בעוד שבבריטניה ממשיכה העלייה במקרים אנטישמיים. רק בחודש שעבר חשפה קרן הביטחון הקהילתית (CST), שעוקבת ומתעדת ארועי אנטישמיות, מגמה מדאיגה באוניברסיטאות בבריטניה בדו"ח השנתי שלה בנושא. על פי הנתונים שפורסמו, בשנה האחרונה חלה עלייה של 14% בתקריות אנטישמיות באוניברסיטאות.

עוד עולה מהדו"ח כי השנה תועדו 95 אירועים אנטישמיים הקשורים לאוניברסיטה, זאת לעומת 83 אירועים בשנה הקודמת. עם זאת מדובר בירידה במספר התקריות מאז שנת 2024, כשנה לאחר טבח 7 באוקטובר.

שעות לאחר מכן הכריז שר החוץ גדעון סער על יו"ר המפלגה, זאק פולונסקי, כמנוע כניסה לישראל. ההחלטה הדרמטית כוללת קריאה ל"השמדת מדינת ישראל" ול"הקמת מדינה פלסטינית דמוקרטית בכל שטח פלסטין ההיסטורית שבירתה ירושלים". בנוסף, היא מעניקה "גיבוי לזכותו של העם הפלסטיני להתנגדות ולשחרור מהכיבוש הישראלי, לצד הכרה בזכותם של עמים קולוניאליים מדוכאים להגן על עצמם".

מנהיגת המפלגה לשעבר קרוליין לוקאס הגדירה את המהלך כ"מפלג", וסגנית המנהיגה רייצ'ל מילוורד כינתה אותו "בעייתי". מנגד, יוזמת ההחלטה לובנא ספייטן טענה בדיונים כי הגדרת הציונות כגזענות "היא לא דיון תיאורטי או הסחת דעת מרצח הפלסטינים", והוסיפה: "אנחנו הפלסטינים לא רדפנו את היהודים, אך נאלצנו לשלם מחיר על פשעים שלא ביצענו".