חשש בישראל מהוצאת צווי מעצר בינ"ל נגד נתניהו ובכירים נוספים

בישראל נערכים לאפשרות כי כבר במהלך השבוע הקרוב בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי. בישראל מקווים הערב (ראשון) כי ארצות הברית תפעל על מנת למנוע את המהלך, למרות שהאמריקנים, כמו ישראל, אינם חברים בבית הדין הפלילי, ולכן כוחה מוגבל. צווי מעצר שכאלה, אם יופקו, יימנעו מנתניהו ומשאר הבכירים לבקר במדינות החתומות על הצהרת רומא, ממנה שואב בית הדין את כוחו וסמכויותיו.

בניגוד לארה"ב, מדינה שלה כוח השפעה רב יותר על החלטת בית הדין הפלילי היא בריטניה, ממנה מגיע התובע של בית הדין כרים קאן, שגם ביקר בעבר בישראל, ובארץ מנסים לפעול גם בכיוונה. בנוסף, מכיוון שהרשות הפלסטינית חברה בבית הדין, היא מנסה מבחינתה לגרום לכך שהחלטות בית הדין יאכפו נגד ישראל.

שר החוץ ישראל כ"ץ התייחס היום לנושא, ואמר: "אנחנו מצפים שבית הדין יימנע מהוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים בדרג המדיני והביטחוני. אין דבר מעוות יותר מלנסות למנוע מישראל להגן על עצמה מול אויב רצחני שקורא באופן גלוי להשמדת מדינת ישראל. במידה והצווים יוצאו הם יפגעו במפקדי ולוחמי צה"ל ויעניקו רוח גבית לארגון הטרור חמאס וציר האיסלאם הרדיקאלי בהובלת איראן נגדו אנו נלחמים".

בכירים במחלקת המדינה האמריקנית אמרו למזכיר המדינה אנתוני בלינקן כי "הבטחות ישראל לשימוש בנשק שסופק על-ידי ארה"ב בהתאם לחוק ההומניטרי הבינלאומי - לא אמינות", וכי הם מאמינים שישראל הפרה את החוק הבינ"ל במהלך הלחימה ברצועת עזה, כך דווח אמש בסוכנות הידיעות "רויטרס". גורם ישראלי מסר: "ישראל מחויבת לחלוטין להתחייבויותיה ולמימושן, ביניהן ההבטחות שניתנו לממשלת ארה"ב". הבית הלבן סירב להגיב לדיווח.

על-פי מזכר ביטחון לאומי שהוציא נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ב-8 בפברואר, על מזכיר המדינה לעמוד בפני הקונגרס ב-8 במאי, ולדווח האם לדעתו ישראל עומדת בחוקים האמריקניים והבינלאומיים בשימוש בנשק שסופק ע"י הממשל בוושינגטון. לפחות שבעה אגפים במחלקת המדינה כבר שלחו לבלינקן דיווח לקראת התצהיר הצפוי בקונגרס, כאשר ארבעה מהאגפים העלו "חשש רציני מאי-ציות למשפט ההומניטרי הבינלאומי במלחמת עזה".

לפי הערכותיהן, הבטחותיה של ישראל "לא אמינות ולא מהימנות" בנושא זה, כאשר צוטטו שמונה דוגמאות לפעולות צבאיות שביצעה ישראל ברצועה שלדברי הגורמים מעוררות "תהיות רציניות" לגבי הפרות אפשריות של החוק. התקיפות כללו "פגיעה חוזרת באתרים מוגנים ותשתיות אזרחיות, כמויות גבוהות של פגיעה בגורמים אזרחיים, נקיטה מועטה בפעולות חקירה של הפרות כאלה או אחרות או העמדה לדין של האחראים, והרג עובדים הומניטריים ועיתונאים בקצב חסר תקדים".