האם כווית תהיה הבאה בתור לנרמל יחסים עם ישראל?

למרות שבכווית הייתה במשך שנים רבות קהילה יהודית תוססת ולמרות ההתקרבות היחסית למדינות המפרץ ובראשן סעודיה, במדינה הקטנה אך העשירה יש עדיין תפיסות אנטי-ישראליות מובהקות. היא אמנם מעולם לא הכירה בישראל - אך ישנם קווי דמיון בין שתי המדינות

כווית סיטי במבט מעל
כווית סיטי במבט מעל | צילום: רויטרס

למרות שבכווית הייתה במשך שנים רבות קהילה יהודית תוססת ולמרות ההתקרבות היחסית של ישראל למדינות המפרץ ובראשן סעודיה, בכווית יש עדיין תפיסות אנטי-ישראליות מובהקות. כווית מעולם לא הכירה בישראל, אלא להפך, רוב הזמן היא הייתה עויינת אותנו ואפילו שלחה כוחות שנטלו חלק במלחמות של מדינות ערב כנגד ישראל.

עם זאת, ישנם קווי דמיון בין ישראל לכווית. מדובר בשתי מדינות קטנות, יציבות כלכלית פחות או יותר, שלשתיהן שכנות שיכולות להיות עוינות (כשבמקרה של כווית מדובר באיראן ועיראק), ועדיין מעולם לא היו בין המדינות שום יחסים דיפלומטיים.

נראה שכווית מעדיפה להתרחק מנושא הנורמליזציה, אך היא לא שוללת את עצם הרעיון. כך למשל כווית הצהירה שהיא האחרונה שתנרמל יחסים עם ישראל, אך היא הייתה גם הראשונה לחתום על יוזמת השלום הערבית ב-2002.

שוק יהודי בכווית
אחד מהשווקים היהודים של כווית

יהודי כווית
יהודי כווית

אצל רבים בחברה הישראלית מתקשרת כווית למלחמת המפרץ שנערכה בין 1991-1990, בה סדאם חוסיין פלש לכווית, ובמקביל אף ירה טילים לתוך שטח ישראל. באותו הזמן היה למעשה לכווית וישראל אויב משותף, כאשר באותה השעה הפלסטינים בראשות יאסר ערפאת תמכו בסדאם חוסיין - אך כל זה לא תרם לכך שכווית תראה בעין חיובית יותר את ישראל.

בכווית חיה ופעלה בעבר קהילה יהודית. קשה לדעת בדיוק ממתי חיו יהודים בכווית, אך קיים תיעוד שחוזר למאה ה-19 ומדבר על כך שחיו במדינה כ-50 יהודים שנהנו מחופש פולחן. החל מתחילת המאה ה-20 הייתה עלייה הדרגתית במספר היהודים כתוצאה מהגירה מאזור עיראק ואיראן של היום.

נראה כי בשיאה הגיעה הקהילה ל-80 משפחות שהיוו יותר מ-500 איש. המסחר של היהודים פרח והייתה להם נוכחות בשווקים בכווית. היהודים עסקו בין היתר במכירה של בדים ובצורפות והיה קיים גם שוק יהודי. תחילת המתיחות עם השלטונות החלה כשעלה השליט סאלם אל-מבארכ א-סבאח ב-1917, שהיה שליט מקורב מאוד לדת.

קבר יהודי בשכונת ''שרק'' שבבירה כווית סיטי
קבר יהודי בשכונת ''שרק'' שבבירה כווית סיטי

עיקר המחלוקת העיקרית שלו עם היהודים הייתה שרבים מהם עבדו בסחר וייצור של אלכוהול. במקביל רבים מהיהודים החלו להגר לעיראק עם עליית המלך פייסל הראשון, שנתן יחס נחמד יותר ליהודים. אחרוני היהודים כנראה עזבו את כווית בתחילת שנות ה-50.

כיום כבר לא נותרו יהודים בכווית. כווית אף עושה הרבה בעיות ליהודים המגיעים לשטחה, אפילו ממדינה ערבית או מוסלמית. כיום ישנם רק יהודים בבסיס האמריקני בכווית וקיים במדינה בית קברות יהודי. מעבר לכך קשה מאוד למצוא סימנים לכך שפעם הייתה שם קהילה תוססת.

בשנים האחרונות עולות מדי פעם קריאות מצד גורמים בכווית ובפרלמנט שלה לכינון יחסים ישראל אך אין להן משקל רב. בשתי המדינות התקיימו לאחרונה גם בחירות לפרלמנט ובשני המקרים עלו גורמים דתיים יותר לשלטון.

סאלח ודאוד אל-כוויתי
הזמרים והמוזיקאים האחים סאלח ודאוד אל-כוויתי, יהודים ילידי כווית ממוצא עיראקי

אנור כהן, ''היהודי האחרון מכווית''. עזב אותה בשנת 1952
אנור כהן, ''היהודי האחרון מכווית''. עזב אותה בשנת 1952

יצוין כי במהלך השנה החולפת עלה קול בולט אחד של עיתונאי בכווית אשר קרא לקיום קשרים עם ישראל (כותב שותף לכתבה זו, ג'אסם אל-ג'ריד), דבר אשר הוביל בסופו של דבר להרחקתו מאחד העיתונים הבולטים בכווית בשם "אל-קבס", כתוצאה מקמפיין אידאולוגי של האחים המוסלמים. יחד עם זאת, קול זה המשיך לפעול והגיע אף לבחירות לפרלמנט בכווית.

המצב בכווית אינו מבשר טובות בכל הנוגע לקידום שלום עם ישראל, במיוחד שההנהגה הפוליטית היא זו שהובילה בעבר את הלחץ העממי כנגד שלום עם ישראל. כווית נקטה בעבר בניטרליות חיובית - כלומר היא תמכה מרחוק במדיניות של מדינות המפרץ האחרות ואם מצב זה היה נמשך עד היום ייתכן כי כבר היו נוצרים קשרים עם ישראל, אך למעשה כווית עברה לניטרליות שלילית - כלומר למדיניות שאינה עולה בקנה אחד ממדיניות של מדינות נוספות במפרץ.

כרגע היא תומכת בפועל בפעילות של האחים המוסלמים ובחוגים דתיים קיצוניים, גורמים ששלום עם ישראל סותר את האינטרסים שלהם. ייתכן כי אם מדינות כמו ארצות הברית ואפילו סעודיה יתמכו בכינון יחסים בין ישראל לכווית, נוסף על תמיכה של גורמים מפרציים נוספים - כינון היחסים לא יישאר בגדר חלום בלבד.