היועמ"שית נגד האג: "בית הדין חטא לתפקידו ונעדר כל סמכות"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תקפה הלילה (חמישי) בחריפות את החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שעות לאחר הוצאת צווי המעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. היא אמרה כי בית הדין, "שנועד להתמודד עם הזוועות החמורות ביותר, חטא לתפקיד ההיסטורי שהיה אמור למלא. החלטתו חסרת בסיס, מצערת ושגויה מיסודה מבחינה משפטית". לדברי בהרב-מיארה, "ביום זה יש לומר את המובן – בית הדין הפלילי הבינלאומי נעדר כל סמכות בעניין".

עוד אמרה היועמ"שית בהודעה שפרסמה, כי "לא היה מקום לאפשר הוצאת צווי מעצר נגד ראש ממשלה ושר ביטחון לשעבר של מדינה דמוקרטית, שנמצאת בעיצומה של לחימה שנכפתה עליה. מעבר לכך, החלטת בית הדין חותרת תחת עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי, שמכוחם אמור היה בית הדין לפעול - לרבות 'עקרון המשלימות'.

"מדינת ישראל מחויבת לעקרונות שלטון החוק, וקיימים בה מנגנונים עצמאיים, בלתי-תלויים ומקצועיים, צבאיים ואזרחיים, לבירור טענות בדבר הפרות לכאורה של הדין הבין-לאומי, הן ביחס לעניינים שבמדיניות והן ביחס למקרים פרטניים. ישראל שוקלת את צעדיה המשפטיים הבאים".

החשש המרכזי בישראל היא שההחלטה תעניק רוח גבית לעיצומים נוספים נגד בכירים ואנשי צבא. נתניהו, שהוצב על ידי בית הדין בשורה אחת עם דיקטטורים ופושעי מלחמה ידועים לשמצה, כינה את ההחלטה "אנטישמית", וקבע כי זו "שקולה למשפט דרייפוס המודרני - והיא גם תסתיים כמוהו". שר החוץ סער שוחח עם מקבילו ההולנדי - לאחר שהולנד הייתה המדינה הראשונה שהודיעה על תמיכה בהחלטת בית הדין - וביטל את ביקורו בישראל. התקווה המרכזית בירושלים: ממשל טראמפ יפעל משמעותית נגד שופטי בית הדין.

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2411212026' autoplay='0' credit='' desc='נתניהו: "יום שחור, בית הדין בהאג - אויב האנושות"' poster='' kid='1_f293sjcw' duration='116']

נתניהו פרסם סרטון שבו תקף את ההחלטה: "זהו יום שחור בתולדות העמים. בית הדין הבין-לאומי בהאג שהוקם כדי להגן על האנושות, הפך היום לאויב האנושות. בית דין מוטה זה החליט להוציא צווי מעצר נגדי ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בהאשמה מופרכת מן היסוד שאנחנו כביכול ביצענו 'פשעים נגד האנושות', בעוד שהאמת הפוכה לחלוטי.  זוהי פשיטת רגל מוסרית. היא פוגעת בזכותן הטבעית של הדמוקרטיות להגן על עצמן מפני טרור רצחני", המשיך נתניהו, "אותו בית דין, שמאשים אותנו בפשעים פיקטיביים, מתעלם מפשעי המלחמה האמיתיים. פשעי מלחמה מזעזעים שמתבצעים נגדנו ונגד רבים אחרים בעולם".

עוד הוסיף: "זהו צעד אנטישמי שיש לו מטרה אחת: להרתיע אותי, להרתיע אותנו, ממימוש זכותנו הטבעית להגן על עצמנו מול אויבינו הקמים עלינו להשמידנו. מאשימים את מדינת ישראל ב"רצח עם" בשעה שאנו פועלים להגן על עצמנו מאויב שמנסה לבצע בנו רצח עם. מאשימים אותנו בפגיעה מכוונת באזרחים, בשעה שאנחנו עושים הכל כדי למנוע פגיעה באזרחים - וזה מול אויב שמסתתר מאחורי אזרחים ומשתמש בהם כמגן אנושי".

בנוגע לתובע הכללי בהאג, כרים קאן, הוסיף נתניהו: "ההחלטה התקבלה על-ידי תובע ראשי מושחת המנסה להציל את עורו מהאשמות החמורות נגדו בגין הטרדה מינית, ומשופטים מוטים המונעים בידי שנאה אנטישמית לישראל. לכן התובע שיקר כשאמר לסנאטורים אמריקניים שלא יפעל נגד ישראל לפני שיגיע אליה וישמע את הצד שלה. לכן הוא ביטל את הגעתו לישראל בחודש מאי האחרון באופן פתאומי, כמה ימים לאחר שהועלו החשדות נגדו בגין הטרדה מינית, והודיע על כוונתו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר". בסיום תגובתו מסר נתניהו: "שום החלטה אנטי-ישראלית לא תמנע ממדינת ישראל להגן על אזרחיה".

השר לשעבר גלנט קבע כי החלטת בית הדין "תיזכר לדיראון עולם", ותקף: "ההחלטה מציבה את מדינת ישראל ואת ראשי החמאס הרצחניים באותה השורה ובכך מעניקה לגיטימציה לרצח תינוקות, אונס נשים וחטיפת קשישים ממיטתם. ההחלטה מהווה תקדים מסוכן כנגד הזכות להגנה עצמית וללחימה מוסרית והיא מעודדת טרור רצחני".

"חלפו לבלי שוב הימים בהם היה ניתן לשלול מאיתנו את הזכות להגן על עצמנו", המשיך גלנט, "הניסיון למנוע מישראל את זכותה להשיג את מטרותיה במלחמתה הצודקת ייכשל - לוחמי צה״ל ואנשי כוחות הביטחון ימשיכו בפעולתם עד להשבת החטופים, פירוק החמאס והשבת תושבי ישראל לביתם בביטחון". לסיום כתב שר הביטחון לשעבר: "גאה על הזכות שניתנה לי להוביל את מערכת הביטחון במלחמה הקשה ורבת ההישגים שנכפתה עלינו - מחזק את כוחות הביטחון, הפועלים לפי החוק והצדק במשימותיהם במלחמת ״שבע החזיתות״ - המלחמה שתקבע את עתידנו בארצנו בעשרות השנים הבאות".

תגובות חריפות בנוגע להוצאת הצווים הגיעו מכל מרכיבי המערכת הפוליטית בארץ - ולגינויים של נתניהו וגלנט הצטרפו גם חברי האופוזיציה. ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד הגיב: "מגנה את החלטת בית הדין בהאג, ישראל מגינה על חייה מול ארגוני טרור שתקפו, רצחו ואנסו את אזרחינו, צווי המעצר האלה הם פרס לטרור". יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ הוסיף: "״החלטת בית הדין בהאג היא עיוורון מוסרי וחרפה היסטורית שלעולם לא תישכח".

התובע בהאג כרים קאן, שהגיש את הבקשה להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, קרא למדינות המכירות בסמכותו של בית הדין הבינלאומי לכבד את ההחלטה: "אני פונה למדינות החברות באמנת רומא לקיים את התחייבותיהן, אנו בונים על שיתוף הפעולה שלכן במקרה הזה. אנו מצפים לשיתוף פעולה גם משחקנים שאינם מדינות כדי להבטיח שמירה על החוק הבינלאומי".

בירושלים תולים תקוות בסיוע אמריקני נגד החלטת בית הדין, בעיקר לקראת חילופי הממשל בינואר הקרוב. בהודעה רשמית, ממשל ביידן גינה את בית בית הדין: "דוחים לחלוטין את ההחלטה להוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט". במקביל, יועצו המיועד לביטחון לאומי של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, מייקל וולץ, הגיב על הוצאת הצווים - והבטיח: "חכו לינואר, התגובה נגד בית הדין בהאג תגיע".

124 מדינות חתומות על אמנת רומא, ממנה שואב בית הדין הפלילי הבינלאומי את סמכויויתיו - ובכללן רוב מדינות אירופה, מדינות דרום אמריקה, קנדה, אוסטרליה ורבות ממדינות אפריקה. בעקבות זאת, ראש הממשלה נתניהו והשר לשעבר גלנט לא יוכלו להגיע לשורה ארוכה של יעדים, מבלי לחשוש ממעצר ומהסגרה לבית הדין. הוצאת צווי מעצר בינלאומיים מסוג זה מהווה פעולה חסרת תקדים, שטרם ברור עד כמה מרחיקות לכת יהיו השלכותויה במקרה הישראלי. בינתיים, קנדה, הולנד, אירלנד וצרפת כבר הבהירו כי יכבדו את צווי המעצר ויפעלו לאור החלטת הטריבונל הבינלאומי. לאחר שנשאל על הנושא, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו אמר: "כל מדינה צריכה לציית לחוק הבינלאומי". שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל, שמרבה לבקר את ישראל מאז החלה המלחמה ברצועת עזה, הגיב: "צווי המעצר אינם פוליטיים ויש ליישם את החלטת בית הדין וליישם אותה". מנגד, בנוסף לארה"ב גם הונגריה וארגנטינה הודיעו לשיראל שהן מגנות את הצעד שננקט נגד נתניהו וגלנט.

בריטניה פרסמה הודעה אמביוולנטית, בה הודיעה כי בתי המשפט בממלכה ייקבעו את אופי ההתייחסות לצווי המעצר. "אנחנו מכבדים את העצמאות של בית הדין הפלילי הבינלאומי המהווה מוסד חשוב לחקירות ותביעות הנוגעות לפשעים הבינלאומיים הקשים ביותר", נכתב בהודעה הממשלה הבריטית, בהמשכה נכתב: "היינו ברורים בנוגע לכך שלישראל עומדת הזכות להגן על עצמה, בהתאמה לדין הבינלאומי". לסיום הובהר: "אנו מכבדים את החלטת בית הדין, אך בתי המשפט העצמאיים שלנו הם שייקבעו האם נתמוך בצווים שהוצאו".