בעקבות הצהרת התובע: אלו ההשלכות של צווי מעצר בהאג

התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), כרים קאן, הודיע היום (שני) בקולו כי הוא מתכוון לבקש מבית הדין להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט - וכן נגד מנהיגי חמאס יחיא סינוואר, איסמעיל הנייה ומוחמד דף. כעת עורכים בכירי המשפטנים במל"ל ובמשרד החוץ דיונים בהולים - כהכנה למכה המדינית שעלולה לפגוע בישראל כבר בימים הקרובים.

איך מתנהל הליך הוצאת הצווים?

הוצאת צווי מעצר על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) עשויה להיעשות באחת. במסגרת ההליך, התובע הראשי בבית הדין מגיש במעמד צד אחד בקשה להוצאת צווים כחלק מחקירה שהוא מנהל. על פי רוב מוחלט של מקרי עבר, הטריבונל הבינלאומי נוטה לאשר את בקשת התובע.

מה ההשלכות של צווי מעצר בינלאומיים?

צו מעצר של בית הדין הבינלאומי מחייב את כל 123 המדינות החתומות על אמנת רומא, ממנה שואב בית הדין את סמכותו, לעצור את הגורם שנגדו הוצא הצו, כאשר הוא מגיע לשטחה. בין המדינות החתומות על האמנה: בריטניה, צרפת, ספרד, הולנד, גרמניה, איטליה וקנדה.

מיהו התובע מהאג?

התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי הוא כרים קאן הבריטי. קאן קנה לעצמו בזירה הבינלאומית שם של תובע מקצועי וענייני, והוא אינו נחשב עד היום כגורם העוין את ישראל. בנוסף, הוא נחשב לתובע רגיש במיוחד לסוגיות הומניטריות - והוא לא מהסס להוציא צווי מעצר נגד מנהיגי מדינות כאשר יש לדעתו ראיות מספקות.

האם לבית הדין יש סמכות לשפוט אישים ישראלים?

על אף שישראל לא אשררה את אמנת רומא עד כה, מבחינה משפטית עדיין ניתן לנהל הליכים נגד אינדיבידואלים ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי. גם רוסיה איננה מכירה בסמכות בית הדין בהאג, אך צווי מעצר בינלאומיים הוצאו נגד ולדימיר פוטין ובכירים אחרים בקרמלין בעקבות פשעי מלחמה שבוצעו במסגרת המלחמה באוקראינה.

מה החשש המרכזי בישראל?

בירושלים חוששים בעיקר מהאשמה שהעלה היום התובע, לפיה ישראל מרעיבה את האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. בחודש האחרון נעשו מאמצים כדי להוכיח שלא כך פני הדברים, ודובר צה"ל הוציא הודעות לפיהן העברת סיוע הומניטרי לפלסטינים ברצועה נמצאת בעדיפות גבוהה.