ביה"ד בהאג לא קרא להפסקת המלחמה - אך הוציא צווים זמניים
בית הדין הבינלאומי לצדק פרסם את החלטתו בעניין התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל, בטענה לרצח עם בעזה, וקבע כי ישראל נדרשת לנקוט בצעדים מידיים כדי לאפשר אספקת שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי לעזה, וכן לפעול נגד הסתה. נתניהו: "בית הדין דחה בצדק את הדרישה לשלול מאיתנו את הזכות להגן על עצמנו"
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג פרסם היום (שישי) את החלטתו בעניין הוצאת צווי ביניים בתביעה שהגישה דרום אפריקה, שטוענת שישראל ביצעה רצח עם בעזה. בית הדין לא קיבל את דרישת דרום אפריקה להפסקת המלחמה - אך קבע בין היתר כי ישראל נדרשת לנקוט בצעדים מידיים כדי לאפשר אספקת שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי לעזה, וכי ישראל צריכה לפעול נגד ההסתה נגד הפלסטינים.
בית הדין קבע כי ישראל נדרשת לפעול בכל כוחה כדי למנוע את ביצוע כל הסעיפים בסעיף 2 של אמנת רצח עם, וברוב של 15 שופטים מול 2 קבעו כי ישראל נדרשת לוודא באופן מיידי שצה"ל לא מבצע פעולות שהוגדרו בסעיף הזה. ברוב של 16 קולות, כולל נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק שהצביע בעד, מול מתנגדת אחת בלבד - נציגת אוגנדה, נקבע כי ישראל תנקוט בכל הצעדים שבכוחה כדי למנוע ולהעניש על הסתה פומבית לרצח עם ביחס לפלסטינים בעזה. עוד נקבע כי על ישראל להגיש דו"ח לבית הדין על כל הצעדים שננקטו כדי ליישם את הצו שנקבע בתוך חודש.
אהרן ברק, השופט שנשלח להאג מטעמה של ישראל, חווה את דעתו לבית הדין הבינלאומי, וכתב כי "קבלת העתירה על הפסקת לחימה משמעותה שישראל לא תגן על אזרחיה". ברק הוסיף: "כשופט בבית המשפט העליון הישראלי כתבתי שכל חייל ישראלי נושא עמו (או עמה), את כללי המשפט הבינלאומי. המשמעות היא שהמשפט הבינלאומי מנחה את פעולותיהם של כל החיילים הישראלים באשר הם. גם כאשר נלחמים בקבוצת טרור כמו חמאס שאינה עומדת בחוק הבינלאומי, ישראל חייבת לציית לחוק ולקיים ערכים דמוקרטיים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו בהתייחסות להחלטת בית הדין הבינלאומי בהאג:
"ישראל נלחמת מלחמה שאין צודקת ממנה. אנחנו נלחמים נגד מפלצות החמאס שרצחו, אנסו, ערפו וחטפו את אזרחינו. אנחנו נמשיך לעשות הכל כדי להגן על עצמנו ועל אזרחינו, תוך שמירה על הדין הבינלאומי. pic.twitter.com/lQLcVrAUjA
— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) January 26, 2024
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס להחלטת בית הדין, ובתגובה שפורסמה נכתב כי "כמו לכל מדינה, לישראל יש את הזכות הבסיסית להגנה עצמית. בית הדין בהאג דחה בצדק את הדרישה המקוממת לשלול מאיתנו זכות זו". נתניהו הוסיף הכי "עצם הטענה שישראל מבצעת רצח עם בפלסטינים היא לא סתם שקרית - היא מקוממת, והנכונות של בית הדין בכלל לדון בזה - זה אות קלון שלא יימחה לדורות".
שר הביטחון יואב גלנט אמר כי "מדינת ישראל אינה זקוקה להטפת המוסר כדי להפריד בין הטרור לאוכלוסייה האזרחית בעזה", והוסיף: "בית הדין הבינלאומי בהאג מעל בתפקידו עוד כשנעתר לבקשתה האנטישמית של דרום אפריקה לדון בטענה לרצח עם בעזה, והוסיף חטא על פשע כאשר לא דחה את העתירה על הסף. מי שמחפש את הצדק, לא ימצא אותו על כיסאות העור בהאג, אלא במנהרות חמאס בעזה שם מוחזקים 136 חטופינו ומסתתרים אלו שרצחו את ילדינו".
ממחלקת המדינה של ארה"ב נמסר כי "פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק עולה בקנה אחד עם השקפת ארה"ב לפיה לישראל יש זכות לנקוט בפעולה כדי להבטיח שהתקיפות של 7 באוקטובר לא יחזרו על עצמן. ארה"ב ממשיכה להאמין כי האשמות בדבר רצח עם נגד ישראל חסרות כל בסיס".
אתמול פורסם ב"ניו יורק טיימס" כי ישראל חשפה יותר מ-30 מסמכים סודיים, בין היתר פרוטוקולים מדיוני קבינט שהתקיימו בסוף אוקטובר ובנובמבר, והגישה אותם לבית הדין הבינלאומי. לפי הפרסום, במסמכים, שהעתקים שלהם הגיעו לידי העיתון, מתוארים המאמצים של ישראל להימנע מהרג אזרחים בעזה ולהעביר לרצועה סיוע הומניטרי, זאת במטרה להפריך את הטענה לרצח עם.
בסיכומי דיוני הקבינט מופיעות בין השאר הנחיותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר דלק ומים לעזה, לבחון את האפשרות להתיר ל"שחקנים חיצוניים" להקים בתי חולים שדה ברצועה, וכן לאפשר עגינת ספינת בית חולים לחופי עזה. "ראש הממשלה הדגיש פעם אחר פעם את הצורך להגדיל משמעותית את הסיוע ההומניטרי המועבר לרצועה", נכתב באחד המסמכים, שמיוחס לישיבת קבינט מ-14 בנובמבר, כך לפי "עורכי דין ישראליים" שציטט העיתון.
במסמך אחר נכתב: "מומלץ להגיב בחיוב לבקשת ארה"ב לאפשר הכנסת דלק". בפרוטוקול אחר שנחשף, המיוחס לישיבת קבינט מ-18 בנובמבר, נכתב כי נתניהו הדגיש שהמשך העברת הסיוע ההומניטרי לרצועה הוא הכרחי.
עם זאת, ב"טיימס" צויין כי המסמכים לא כוללים פרוטוקולים מעשרת ימי הלחימה הראשונים, במהלכם ישראל "חסמה את הסיוע לעזה ולא אפשרה גישה לחשמל ולמים שהיא מעבירה לרצועה בימי שגרה". העיתון ציטט מומחים למשפט בינלאומי, שאמרו כי המסמכים שנחשפו "מספקים הקשר חשוב - אך בית הדין יתייחס אליהם כחלק מתמונה גדולה יותר". כמו כן, וויליאם שאבאס, פרופסור למשפט בינ"ל באוניברסיטת מידלסקס בלונדון, אמר לעיתון: "דברים שנועדו לקיים חיים - לא שוללים את ההיפך".