הקרב על התודעה לאחר מות העיתונאית: "אם לא נפעל, זה פיגוע מתגלגל"
מקרה מותו של מוחמד א-דורה לפני 2 עשורים היווה פגיעה גדולה בהסברה הישראלית מול העולם. היום, לאחר מותה של עיתונאית אל-ג'זירה בג'נין, ישראל מוצאת עצמה שוב במבחן הסברתי. מומחים לניהול משברים ולשיח דיגיטלי מדגישים את הצורך בפעולה ישראלית מיידית מול דעת הקהל: "נכון לעכשיו, הרשת הכריעה לטובת הפלסטינים"
אירוע מותה של שירין אבו עאקלה, עיתונאית אל ג'זירה, הבוקר (רביעי) בג'נין הופך למשבר תודעתי בהסברה הבינלאומית שמזכיר את מקרה מותו של מוחמד א-דורה בתחילת האינתיפאדה השנייה לפני יותר מ-20 שנה.
הרשתות החברתיות מוצפות בסרטונים של עאקלה לאחר מותה וההאשמות מהעולם הערבי לא איחרו לבוא והפנו אצבע מאשימה לכוחות צה"ל. מקרה מותו של א-דורה הפך לסמל מאבק עבור הפלסטינים וכמו אז, גם היום – הדבר מוכיח כי המלחמה לא רק בשטח אלא גם בתודעה.
"אי אפשר לצאת מזה טוב כי בסופו של דבר נהרגה עיתונאית", מסביר אבי בניהו, מי שהיה בעבר דובר צה"ל. "הריגתה בשוגג, ואני אומר הריגתה בשוגג כי אני מניח שאף אחד לא רצה להרוג אותה, לא הפלסטינים ולא הישראלים, הוא אירוע עצוב והוא אתגר גם מדיני וגם הסברתי-תקשורתי ואפשר להגיד אפילו משבר, עבור הממשלה ועבור צה"ל".
מבחינת בניהו, המשבר כה חמור שלדבריו הבכירים ביותר צריכים להיות מעורבים בו. "זה סוג של משבר שאמור להיות מנוהל גם ברמה של הרמטכ"ל, שר הביטחון, שר החוץ וראש הממשלה, לא פחות. את המשבר צריך לנהל מול העיתונות, מול הציבור הפלסטיני, מול מדינות ערב, מול הנהלת אל ג'זירה. מה שצריך לעשות, זה תחקיר רציני ושקוף ולהציג ראיות", מסביר בניהו.
אורית פרלוב, חוקרת מגמות שיח בעולם המערבי במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, מדברת על שעון הזמן שהולך ואוזל. "בטווח המיידי זה פיגוע תודעתי, מהרגע שיוצא סרטון של עיתונאית מדממת שנגררת על הרצפה, יש לנו שעה אחת לעצב תודעה, נכון לעכשיו הרשת הכריעה", אומרת פרלוב ומתייחסת לאלמנט אחד הכרחי ויחיד במלחמת התודעה הזאת: "סרטון תמורת סרטון. כל ההסברים הלוגיים אינם רלוונטיים לאותם צעירים פלסטינים שצופים בסרטונים, כלום לא יהיה רלוונטי, לא מלל, לא מסרים ולא ירי שוגג שלנו. סרטון תמורת סרטון, ואם לא נוציא סרטון זה פשוט פיגוע מתגלגל, והם ירצו נקמה, אז נכון לעכשיו יצטרכו להתמקד בסיכול, אחרת ההסתה תגבר עוד יותר".
לדברי ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, במלחמה על התודעה צריך להבין שכללי המשחק השתנו. "הדוגמה של מוחמד א-דורה היא דוגמה מעולה מכיוון שישראל עשתה מאמצים עילאיים לבוא ולהוכיח שלא צה"ל הוא זה שהרג את הילד, כאילו יש איזשהו ערך לאמת. מה שצה"ל לא השכיל להבין זה שאין ערך לאמת, זה ממש לא משנה מה קרה. הדבר היחיד שמשנה זאת המלחמה על עיצוב התודעה", היא מסבירה.
ד"ר מרגלית מתייחסת לאסטרטגיה של נשיא אוקראינה זלנסקי במלחמה מול רוסיה. כאמור, לדעתה לא מדובר במלחמה על האמת, אלא על רגש הקהל. "אם אנחנו ניקח את הדוגמה של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, זלנסקי מבין שהוא המיעוט, אז הוא התחיל לגייס חיילים נוספים לקרב, שאמנם לא לובשים מדים והם לא אזרחי אוקראינה, אבל הם משרתים את האג'נדה שלו, וזה מה שיקרה גם פה, הצד של המיעוט, הפלסטיני, יכול לקבל מהעולם סלחנות, כלומר הפרטים לא משנים, כל מה שמשנה אלו התמונות והמראות וזה מה שהופכות להיות ויראליות".
מרגלית מדגישה כי "בוויראליות הזאת, אם אנחנו לא נשכיל להבין שזה לא משנה אם יש אמת או לא, אנחנו נפסיד מראש את הקרב הזה. צריך לפעול על רגש הקהל ורגש מושפע מתמונות ומסרטונים. את המלחמה הזו חייבים להילחם".